חומצה אספרטית, קזיאין שעבר הידרוליזה ומי-חלבקזיאין מפחיתים צהבת היילוד (Pediatrics)

לפי מחקר חדש עולה, כי מתן של חומצה אספרטית (L-Aspartic Acid), קזיאין שעבר הידרוליזה או מי-חלבקזיאין, יכול להפחית את צהבת היילוד ולהגביר את הפרשת הבילירובין, מבלי לפגוע בהנקה.

החוקרים מסבירים, כי צהבת של היילוד היא בעיה גדולה יותר בתינוקות מניקים, בהשוואה לתינוקות הניזונים מפורמולה. פורמולה עם קזיאין שעבר הידרוליזה, מעכבת את ה- β-glucuronidase ולכן גורמת לפחות צהבת. החומצה האספרטית בפורמולה, היא האחראית העיקרית לעיכוב של ה- β-glucuronidase.

במחקר השתתפו 64 יילודים מניקים. היילודים הוקצו אקראית לאחת מ- 4 קבוצות: קבוצת בקרה, קבוצה שקיבלה חומצה אספרטית, קבוצה שקיבלה קזיאין שעבר הידרוליזה (EHC) או קבוצה שקיבלה מי-חלבקזיאין. מלבד היילודים בקבוצת הבקרה, כל היילודים קיבלו 6 מנות של 5 מל ליום, במשך שבוע.

בבדיקה דרך העור נמצא, כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, רמות הבילירובין היו נמוכות באופן מובהק בקבוצות הטיפול, ביום ה- 3 וביום ה- 7. בקבוצת החומצה האספרטית, היו גם רמות גבוהות יותר של פיגמנט בצואה, בהשוואה לקבוצת הביקורת.

החוקרים מסכמים, כי מתן של כמויות קטנות של חומצה אספרטית ושל EHC, לצורך עיכוב של β-glucuronidase, מביא להפרשה מוגברת של בילירובין ולפחות צהבת היילוד, ללא הפרעה להנקה. העובדה שגם מי-חלבקזיאין הפחיתו את הצהבת, על אף שאינם מכילים מעכבי β-glucuronidase, רומזת למנגנון שונה מזה שהוצע.

Pediatrics. 2005;116:385-391

לידיעה המלאה במדסקייפ

לתקציר המאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן