טיפול בקסנון עם היפותרמיה מגן מפני חנק של היילוד בחולדות (Ann Neurol)

לפי מחקר שנעשה בחיות עולה, כי טיפול משולב בקסנון (XENON) ובהיפותרמיה, מספק הגנה על תאי העצב מפני חנק (אספיקסיה) של היילוד.

היפותרמיה יכולה להפחית את הפגיעה העצבית בזמן חנק של היילוד, אך יש לה גם תופעות לוואי. לפיכך, יש צורך בהתערבויות אחרות שיפחיתו נזק זה, שיכול להביא להשלכות נוירולוגיות והתנהגותיות ארוכות טווח.

במודלים של חיות, נראה כי נזק מוחי איסכמי-היפוקסי קשור בהפעלה של NMDA, תת-סוג של הרצפטור גלוטמט. קסנון הוא גז הרדמה שחוסם את חלק זה של הרצפטור, וטיפול איתו יכול לעזור במקרים של חנק של היילוד.

החוקרים מדווחים, כי כאשר הטיפול בקסנון או בהיפותרמיה ניתנו לבד, לא נראתה הגנה משמעותית על עצבים שנפגעו מחוסר בגלוקוז וחמצן. כאשר הטיפולים ניתנו יחדיו, 4 שעות אחרי נזק היפוקסי-איסכמי ביילודים של חולדות, נראתה הגנה משמעותית על העצבים. ההגנה היתה קשורה כנראה במנגנונים המונעים אפופטוזיס.

לפי החוקרים, השלכה של ממצאי המחקר על בני-אדם, מרמזת על האפשרות לטפל ביעילות בחנק של היילוד, ע”י היפותרמיה ומתן של קסנון.

Ann Neurol 2005;58:182-193.

לידיעה המלאה במדסקייפ

לתקציר המאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן