שיעור האירועים הקרדיאלים החמורים , ה-major adverse cardiac events או בקיצור ה-MACE , שנמצא במטופלים שחוו אוטם חריף של שריר הלב (MI ) ואשר הושתל בהם תומכון מצופה תרופה מסוג סירולימוס (סייפר) או תומכון מצופה תרופה מסוג פליטקסל (טקסוס) היה דומה.
המחקר המדווח כעת ב-heart השווה את התוצאות של 186 מטופלים לאחר MI עם עליית ST שהושתל בהם סייפר, לעומת 136 מטופלים שבהם הושתל הטקסוס.
לאחר חודש אחד, ו-12 חודש ההבדלים בשיעורי ה-MACE בשתי הקבוצות היו דומים וללא הבדל סטטיסטי מובהק. שיעור המטופלים ללא MACE היה 90.2% במטופלי הסייפר, ו-85% במטופלי הטקסוס. (p=0.16).
עם זאת, נמצא שהיה צורך באופן מובהק סטטיסטית בפחות רהוסקולריזציות בעורק המטרה (TVR) בקבוצת הסייפר לעומת הטקסוס. הבדל זה נמצא כבר לאחר 30 יום מביצוע הפרוצדורה. שיעור ה-TVR לאחר 30 יום בסייפר היה 1.1% לעומת 5.1% בטקסוס (p=0.04). מרבית הרהוסקולריצזיות נבעו כתוצאה מתרומבוזה בסטנט.
ה-TVR נבעו בעיקר מכריש דם בסטנסט (4 מקרים), מתוכם שני מקרים שבהם בוצעה השתלת הסטנט במסעף ( bifurcation stenting ).
לאחר שנה, לא היו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין שתי הקבוצות, כששיעור הופעת קרישי דם היה 1.5% בקבוצת הטקסוס לעומת 0% בקבוצת הסייפר, אך ללא מובהקות, כאמור (p=0.2).
החוקרים מציינים שההמלצות הנוכחיות של ה-National Institute for Health and Clinical Excellence שוללות שימוש של סטנטים מצופים תרופה במצבים של MI אקוטי ופגיעה נראית לעיין של קריש דם. הם סבורים שתוצאות המחקר מלמדות שאין לדחות את האפשרות לטפל בתומכון מצופה תרופה באינדיקציות אלה, שכן גם כאן נמצא יתרון מבחינת הצורך הנמוך בהתערבות חוזרת.
נזכיר כאן כי האיגוד הקרדיולוגי והחוג לקרדיולוגיה התערבותית עדכנו לאחרונה את הקריטריונים לשימוש בתומכון מצופה תרופה במסגרת הסל. יש לציין שלפי הנחיות האיגוד ההחלטה אם לעשות שימוש בסטנטים מצופים תרופה בחולים עם אוטם חריף בשריר הלב היא לשיקול הרופא המטפל וזאת בהעדר מספיק עדויות מבוקרות ליעילות ובטיחות הטיפול. לעיון בהנחיות.
בארץ אגב הטקסוס של בוסטון סיינטיפיק עדיין אינו משווק עקב אילוצים משפטיים שונים, אך ע”פ הערכות ומידע שנמסר מהחברה, שיווק הטקסוס ייחל בקרוב.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!