נטילת ויאגרה מעלה או מורידה את הסיכון לאוטם שריר הלב ? (American Journal of Cardiology )

ע”פ מחקר המתפרסם ב-American Journal of Cardiology (המחקר מומן ע”י היצרן) השימוש בסילדנפיל (ויאגרה) בגברים הסובלים מבעיות בזיקפה (ED) אינו מעלה את הסיכון קצר הטווח לאוטם חריף של שריר הלב.

החוקרים אספו נתונים פרוספקטיביים כשהם עושים שימוש במידע השוואתי של 80  מחקרים קליניים שבו הוערך שיעור ה-MI בגברים שנטלו ויאגרה . המחקרים שנבחנו נערכו בין 1993 ל-2000 במס’ מרכזים בעולם.

ע”פ שיטה זו תוצאות של מטופלים במהלך תקופת החשיפה לטיפול ב-ED מושוות לנתונים של אותם מטופלים בעת שאינם חשופים להשפעת התרופה.

כך חושב הסיכון היחסי להופעת MI בתוך 6 ו-24 שעות מנטילת ויאגרה. קריטריון אי הכללה במחקר כלל גברים שלהם פגם באיבר המין, אבחנה של הפרעות מיניות אחרות, פגיעה בעמוד השדרה, סוכרתיים לא מאוזנים, והפרעות המטולוגיות, בכליות ובכבד. בנוסף גם מטופלים בניטרטים, ובעלי רקע של שבץ או MI ב-6 החודשים הקודמים למחקר.

כך חישבו החוקרים את מס’ הימים שבהם כל מטופל היה חשוף להשפעת הויאגרה, ואת מס’ הימים בהם לא היה חשוף. ע”פ עיתוי אירוע ה-MI נקבע אם זה אירע בזמן החשיפה להשפעת התרופה, או לא. באופן דומה בוצע גם ניתוח ע”פ 6 שעות חשיפה לתרופה.

בסה”כ דווח על 69 מקרי MI במהלך 11,000 שנות אדם של חשיפה לויאגרה. הסיכון היחסי ל-MI תחת השפעת ויאגרה במהלך 24 שעות, בהשוואה לתקופת אי החשיפה היה 0.8 עם מובהקות סטטיסטית. הסיכון היחסי תחת הניתוח של 6 שעות חשיפה היה דומה: 0.79 .

כלומר, במהלך זמן החשיפה להשפעת התרופה בטווחי הזמן הללו – הסיכון להופעת MI היה קטן למעשה מהסיכון בתקופה שבה המשתמש לא היה חשוף להשפעת התרופה.

המחברים מציינים מס’ מגבלות למחקר: קריטריוני אי ההכללה במחקר עלולים לגרום לכך שהאוכלוסיה שהשתתפה באנליזה זו בריאה מהממוצע של גברים משתמשי ויאגרה, וכן ההנחה היא שהשימוש בויאגרה היה לצרכי שיפור התפקוד המיני אך הנחה זו , למרות סבירותה הרבה, לא נבדקה בפועל במחקר זה, כלומר אין ניתוח המשווה את הסיכון ל-MI בקרב גברים שקיימו יחסי מין בעקבות נטילת הויאגרה, לבין אלה שלא נטלו…

לדיווח ב-NELM

Am J Cardiol 2005;96:443-446

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן