ספסיס הוא הגורם העיקרי לכשל כליות אקוטי במאושפזי היחידה לטיפול נמרץ (JAMA)

תוצאותיו של מחקר תצפיתי רב-לאומי מעידות כי ביחידות לטיפול נמרץ ברחבי העולם, מתפתח כשל כליות אקוטי (ARF) בכ-6% מהחולים, כשכמעט שני שלישים מהם מקבלים טיפול חלופי לתפקוד הכליות. שיעורי התמותה בקרב חולים אלה גבוהים, וכמחצית מהמקרים קשורים לשוק ספטי.

החוקרים מציינים כי רוב המחקרים האפידמיולוגיים שעסקו ב-ARF בחולים המצויים במצב קריטי בוצעו עד כה במדינה אחת בלבד, וכולם נערכו באוסטרליה, ארופה, או צפון אמריקה. בכדי לבחון את הנושא מנקודת מבט עולמית, ערכו החוקרים בדיקה ב-54 יחידות לטיפול נמרץ ב-23 מדינות בארופה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אסיה ואוסטרליה. במחקר נכללו נתונים אודות 30,000 חולים שנמצאו במצב קריטי ואושפזו בין ספטמבר 2000 לדצמבר 2001.

החוקרים מצאו כי ב-1738 מהחולים (5.7%) התפתח ARF במהלך השהייה ביחידה לטיפול נמרץ, כשטווח השכיחויות נע בין 1.4%ל-25.9% בכל המרכזים שנכללו במחקר. הגורם השכיח ביותר שטרם להתפתחות ARF היה הלם ספטי, שלאחריו ניתוח גדול, הלם קרדיוגני, וירידה בנפח הדם. פחות מ-20% מהמקרים הופיעו בעקבות שימוש בתרופות או נקשרו לסינדרום כבדי-כלייתי או uropathy חסימתית.

שיעור התמותה הכולל בבית החולים במקרים אלה עמד על ערך של 60.3%. ב-13.8% מהחולים ששרדו עד לשחרור מבית החולים, נדרש טיפול חלופי לתפקוד הכליות.

החוקרים מציינים כי גורמי הסיכון שנמצאו חשובים מבחינת התוצאה כוללים שימוש ב-vasopressors, שימוש במכונת איוורור מכנית, ספסיס או הלם ספטי, הלם קרדיוגני, סינדרום כבדי-כלייתי, ריבוי איבחונים, סוג היחידה לטיפול נמרץ בה ניתן הטיפול, ומספר המיטות ביחידה לטיפול נמרץ. החוקרים מסכמים כי המידע שהתקבל עשוי לסייע בתכנון מחקרים התערבותיים רב-לאומיים עתידיים.

לידיעה במדסקייפ

JAMA 2005;294:813-818.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן