ע”פ מחקר ישראלי חיסון Oka/GSK יעיל ביותר במניעת אבעבועות רוח בילדים (Pediatr Infect Dis J)

במחקר חדש שנערך בישראל, בראשות פרופסור אלי סומך מנהל חטיבת הילדים בבי”ח וולפסון, בקרב ילדים בגילאי 1 עד 5, נמצאו אחוזי יעילות גבוהים במיוחד במניעת התפרצות מחלת אבעבועות הרוח. במחקר השתתפו  151 ילדים בגיל ממוצע 2.9 אשר קיבלו את החיסון (Oka/GSK vaccine (Varilrix , ו-298 בגיל ממוצע 3.0 שהיוו קבוצת בקרה.

 88% מהילדים שחוסנו לא חלו, ולא נדבקו כלל במחלה  . כמו כן נמצא כי הילדים המחוסנים שבכל זאת נדבקו חלו במחלה בצורתה הקלה ביותר פחות אשפוזים, פחות פצעים, פחות מקרים של חום גבוה, פחות הזדקקות לתרופות אנטיביוטיות, וימי מחלה מועטים יותר.

מסקנת המחקר היא שיעילות החיסון גבוהה מאוד 100% – במניעת אבעבועות רוח בחומרה הבינונית והקשה של המחלה, גם בקרב ילדים שמבקרים בגני ילדים.

מחלת אבעבועות הרוח היא מחלת ילדות נפוצה ביותר, המחלה נגרמת על ידי חיידק ה Varicella והיא מחלה מדבקת ביותר. המחלה מתפשטת באוויר  – כשהחולה מתעטש או משתעל, או על ידי מגע בפצעים או בחפצים נגועים. חולה אבעבועות מדביק את הילדים בסביבתו גם במהלך 48 השעות שלפני הופעת פריחת הפצעים, ולכן קשה מאוד לשלוט במחלה. המחלה ממשיכה להיות מדבקת כל עוד ישנם פצעים פרק זמן שיכול להתמשך בין כמה ימים לשבועיים.

ככל שהשימוש בחיסון עולה, יש פחות סיכוי להידבק בנגיף בילדות. בישראל מתאשפזים מדי שנה כ 350 ילדים מסיבוכי מחלת האבעבועות, ובכל שנה נפטרים בין ילד אחד לשניים. לאחר שהחולה מבריא הוירוס לא נעלם מגופו, וכ 10% מחולי האבעבועות יחלו בעתיד במחלת ה”שלבקת החוגרת” מחלה המופיעה על העור בצורת חגורה כואבת. 

            תוצאות המחקר התפרסמו לאחרונה ב The Pediatric Infectious Disease Journal, והוא נערך על ידי צוות רופאים ישראלי, שבראשו עמד פרופסור אלי סומך מבי”ח וולפסון. המחקר נערך באזור ת”א, והשתתפו בו כ 450 ילדים ממעונות יום, בגילאי שנה עד חמש שנים. חיסון ה”ורילריקס” זמין בישראל החל משנת 2000 . 

ע”פ מידע שנמסר מטעם דוברות GSK ,  בימים אלה יצאו ד”ר יורם בלשר יו”ר הרי, פרופ’ מתי ברקוביץ יו”ר רופאי ילדים בבתי החולים, וד”ר שמואל גור יו”ר איגוד רופאי הילדים בקהילה, בקריאה משותפת לציבור ההורים לחסן את ילדיהם בחיסון המסובסד בכל הקופות, ולחסוך מהם סבל וסיכונים מיותרים.

Pediatr Infect Dis J. 2005 May;24(5):434-7.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן