בחולי HIV, נראה כי שימוש בפראבסטטין או בבזאפיברט יעיל יותר להפחתת היפרליפידמיה הקשורה לטיפול אנטי רטרווירלי פעיל מאוד (HAART) לעומת מעבר לטיפול מעכב פרוטאז, חוקרים איטלקים מדווחים.
בגיליון יולי של AIDS, ציינו החוקרים כי תחליפים של מעכבי רוורס טרנסקיפטאז לא נוקלאוזידים (NNRTIs) או נוקלואוזידים למעכבי פרוטאזות הינה דרך אחת לטיפול בדיסליפידמיה כזו. דרך אחרת היא שימוש בתרופות להפחתת שומנים כמו סטטינים או פיברטים.
בכדי להשוות בין שתי השיטות, החוקרים ערכו מחקר שכלל חולי HIV יציבים עם הטיפול ה-HAART הראשון שלהם. הם לא טופלו בעבר ב-NNRTIs והיתה להם היפרליפידמיה מעורבת.
לחולים הוחלף טיפול מעכבי הפרוטאזות ב-nevirapine או efavirenz או פרבאסטטין או בזאפיברט והמשך עם טיפול ה-HAART .
130 חולים הוערכו לאחר 12 חודשים. בקבוצת nevirapine, הירידה הממוצעת בטריגליצרידים היתה 25.2%. בקבוצת efavirenz, הירידה היתה 9.4%.
ירידה בקבוצות פרבאסטטין ובזאפיברט היתה 41.2% ו-46.6%. ירידה זו היתה משמעותית גדולה יותר לעומת קבוצות nevirapine ו-efavirenz. הממצאים היו דומים ל-LDL ורמות כולסטרול.
החוקרים סיכמו כי כל השיטות ניתנות לשימוש להפחתת רמות שומנים בפלזמה, אך ציינו כי לטיפול פרמקולוגי עם פרבאסטטין או בזאפיברט בנוסף ל-HAART נוכחי היה עליונות בפרופיל היפוליפידמי ולרוב נסבל היטב.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!