להזנה מתמשכת יתרונות ביילודים עם משקל לידה מאוד נמוך (J Pediatr)

חוקרים שוודים מדווחים כי הזנה מתמשכת יעילה יותר מהזנה בהפסקות במונחי סבילות יילוד וגדילה ביילודים במשקל לידה מאוד נמוך.

החוקרים השוו השפעות הזנה מתמשכת לעומת הזנה בהפסקות על סבילות היילוד וגדילה ב-70 ילודים במשקל נמוך בגיל 24-29 שבועות בלידה ומשקל של פחות מ-1200 גרם. התוצאות פורסמו בגיליון יולי של Journal of Pediatrics.

הילודים קיבלו הזנה נזוגסטית מתמשכת או הזנה אורוגסטרית בהפסקות. החוקרים רשמו קליטת מזון פומית או פרנטרלית, גדילה, אי סבילות פומית וסיבוכים קלינים. התוצאה העיקרית שנמדדה היתה זמן עד להזנה פומית מלאה.

יילודים בקבוצת הזנה המתמשכת השיגו הזנה פומית מהר יותר באופן משמעותי לעומת אלו שהוזנו בהפסקות (יחסי סיכון 1.86). בקרב יילודים שנולדו במשקל של לא יותר מ-850 גרם, היילודים בהזנה נזוגסטרית מתמשכת השיגו הזנה פומית מלאה מהר יותר לעומת הביקורת וכן לאחר התאמה למשתנים שונים וגורמים הקשורים ללידה (יחסי סיכון 4.13).

ליילודים בכל הקבוצות היתה צריכת אנרגיה וחלבון דומה. זמן להעלאת משקל לידה היה דומה בין הקבוצות. לילודים שהוזנו באופן מתמשך היה קצב גדילה מהיר יותר באופן משמעותי לעומת האחרים.

לא היו הבדלים משמעותיים באחוז התמותה בין הקבוצות. ילוד אחד בכל קבוצה מת בתחילת המחקר בגלל התמוטטות נשימתית וסירקולטורית. בנוסף, שני יילודים בקבוצת ההזנה המתמשכת מתו לאחר המחקר (בגיל 33 ו-47 שבועות) בשל אלח דם בשילוב עם עקה נשימתית וסירקולטורית חמורה ומחלת ריאות כרונית.

J Pediatr 2005;147:43-49.

לידיעה במדסקייפ

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן