חסמי בטא פריאופרטיבים עשויים לשפר בטיחות בחולים בסיכון גבוה (N Engl J Med)

חסמי בטא פריאופרטיבים עשויים לשפר בטיחות בחולים בסיכון גבוה, על פי מחקר רטרוספקטיבי שפורסם בגיליון יולי של New England Journal of Medicine.

בעשור החולף, שני מחקרים מצאו כי טיפול בסחמי בטא יכול להפחית את היארעות MI ומוות לאחר ניתוח לא קרדיאלי. מפני שהם כנראה יעילים, לא יקרים ויש להם מעט סיכונים, חסמי בטא נמצאים בשימוש נרחב. עם זאת, שני מחקרים מהתקופה האחרונה דיווחו כי לא היה יתרון בטיפול פריאופרטיבי בחסמי בטא והעלו שאלה לגבי כלליות המחקרים הקודמים.

מחקר רטרוספקטיבי זה כלל 782,969 חולים בגיל 18 ומעלה שעברו ניתוח לא קרדיאלי גדול ב-2000 או 2001. החוקרים השוו באמצעות מודלים שונים בין חולים שקיבלו חסמי בטא לאלו שלא את אחוז התמותה.

מתוך 663,635 (85%) מהחולים ללא התוויות נגד רשומות לחסמי בטא, 133,338 (18%) קיבלו חסמי בטא במהלך היומיים הראשונים בבית החולים, כולל 14% מהחולים עם מדד Revised Cardiac Risk Index של 0 ו-44% עם מדד של 4 ומעלה.

הקשר בין טיפול פריאופרטיבי בחסמי בטא והסיכון למוות היה קשור ישירות לסיכון קרדיאלי. ב-580,665 חולים עם מדד RCRI של 0 או 1, הטיפול לא הראה יתרון וכן הראה נזק אפשרי. עם זאת, בחולים עם מדד RCRI של 2, 3 4 או יותר, יחסי סיכון מותאמים למוות בבית החולים היו 0.88 (95% רווח בר סמך, 0.8-0.98), 0.71 (95% CI, 0.63 – 0.80), ו-0.58 (95% CI, 0.50 – 0.67), בהתאמה.

טיפול פריאופרטיבי בחסמי בטא קשור לסיכון מופחת לתמותה בבית החולים בקרב חולים בסיכון גבוה אך ללא ברב חולים בסיכון נמוך, העוברים ניתוח לא קרדיאלי. בטיחות החולים עשוייה להיות משמעותית יותר באמצעות עלייה בשימוש בחסמי בטא בחולים בסיכון גבוה.

מיגבלות מחקר כללו העדר אקראיות, אופי רטרוספקטיבי, מחקר מוגבל לתקופת האישפוז, אפשרות לסיווג מוטעה של החולים, חוסר מידע על קצב לב או היארעות איסכמיה או אוטם, ועוד.

החוקרים הסיקו כי טיפול פריאופרטיבי בחסמי בטא קשור לסיכון מופחת לתמותה בבית החולים בקרב חולים בסיכון גבוה העוברים ניתוח לא קרדיאלי. עד אשר תוצאות מחקר גדול יהיו זמינות, דרושים מאמצים להעלות בטיחות החולים באמצעות מתן חסמי בטא בקרב חולים בסיכון גבוה.

במאמר מערכת דנו במנגנון האפשרי בו חסמי בטא משפרים תוצואת פריאופרטיביות בחולים בסיכון גבוה. השפעה מועילה זו שצויינה במחקר, יחד עם דיווחים קודמים, תומכת בשימוש שגרתי בחסמי בטא בחולים בסיכון גבוה העוברים ניתוח לא קרדיאלי. יש צורך במידע נוסף לפני שימוש שגרתי בחולים עם סיכון נמוך או בינוני.

לידיעה במדסקייפ

N Engl J Med. 2005;353:349-361, 412-414

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן