האם יתר לחץ דם ריאתי חמור נפוץ בחולי COPD? (ה-Am J Respir Crit Care Med)

על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, יתר לחץ דם ריאתי חמור איננו שכיח בקרב חולים הסובלים ממחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). החוקרים מסבירים כי הגורם הנפוץ ביותר ליתר לחץ דם ריאתי הוא COPD, אך לא קיימים תאורים מפורטים של חולים הסובלים מ-COPD ומיתר לחץ דם ריאתי.

החוקרים ערכו סקירה של הרישומים הרפואיים של חולים שהופנו לקבלת הערכה רפואית בשל כשל נשימתי כרוני. רק 27 מקרים של יתר לחץ דם ריאתי חמור זוהו בבסיס הנתונים של כ-1000 חולי COPD. רק ב-11 מהם (1.1% מכלל המקרים) זוהתה ה-COPD כגורם היחיד ליתר לחץ הדם הריאתי.

רוב חולי ה-COPD שסבלו מיתר לחץ דם ריאתי חמור היו מעשנים כבדים וסבלו מקוצר נשימה מאומץ חמור ומחסימה מדרגת חומרה בינונית עד חמורה של דרכי האויר. כל 11 החולים סבלו מהיפוקסמיה, רובם סבלו מהיפו-קפניה וערך קיבולת הדיפוזיה הממוצע של CO (ה-DLCO)שנתקבל בהם היה נמוך במיוחד (4.6mL/minute/mm Hg).

משך ההשרדות החציוני של חולי ה-COPD הסובלים מיתר לחץ דם ריאתי חמור היה רק 26 חודשים. בחולים שסבלו מיתר לחץ דם ריאתי חמור בשל COPD הופיעו קוצר נשימה מאומץ חמור יותר, ערכי DLCO נמוכים יותר, ורמות CO עורקי נמוכות יותר, בהשוואה לחולי COPD ולחולים אחרים הסובלים מיתר לחץ דם ריאתי. משך ההשרדות היה גם הוא קצר באופן מובהק בקרב חולים שסבלו מיתר לחץ דם ריאתי חמור ללא גורם אחר פרט ל-COPD.

החוקרים מסכמים כי יתר לחץ דם ריאתי חמור איננו שריח בקרב חולים הסובלים מ-COPD וכשהוא מופיע יש לחפש גורמים נוספים. הם מוסיפים כי למקרים של COPD המופיע יחד עם יתר לחץ דם ריאתי חמור, ללא גורם נוסף, סממנים משותפים למחלות ווסקולריות ריאתיות, כמו יתר לחץ דם ריאתי אידיופטי.

החוקר הראשי, ד”ר Chaouat, מסביר בראיון כי בחולים אלה מתפתחת תגובה לא רגילה להיפוקסיה אלוואולרית, שהיא הגורם העיקרי ליתר לחץ דם ריאתי בחולי COPD, ולכן, ככל הנראה, הם חשופים יותר להופעת יתר לחץ דם ריאתי חמור.

הערת מערכת מאת פרופ’ קרמר עורך מדור רפואת ריאות:זהו מאמר מאוד חשוב שכן הוא מפריך את התפיסה לפיה PHT נפוצה וקשורה למחלת COPD. המסקנה הקלינית המעשית, לדעתי, היא שכאשר רופא מזהה PHT בחולה COPD עליו לבדוק גורמים אחרים לתופעה, ויתכן שצריך לטפל ב-PHT ולא רק ב-COPD .

לידיעה במדסקייפ

Am J Respir Crit Care Med 2005;172:189-194.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן