כאבים בחזה נפוצים אך לא קשורים להימצאות סידן בעורקים הכליליים (Am J Cardiol)


חוקרים מדווחים כי כאבים בחזה שכיחים מאוד בקרב נשים וגברים “בריאים” ואינם קשורים לשקיעת סידן בעורק כלילי. החוקר הראשי, ד”ר Taylor, מסביר כי הקבוצה הופתה לגלות שכיחות כה גבוהה של התופעה בנבדקים בריאים ולגלות כי לא קיים קשר בין התופעה לבין טרשת עורקים תת-קלינית, לפחות על-פי מדידות דרוג הסידן בעורקים הקורונרים.

הוא מוסיף כי הממצאים מחזקים את הצורך של נותני שירותי הבריאות להמשיך להסתמך על מדדים אובייקטיביים של איסכמיה מושרת, כמו התוצאות העולות ממבדקי מאמץ.

במחקר השתתפו 1,743 גברים ונשים א-סימפטומטיים שנסרקו לגילוי שקיעת סידן בעורקים הקורונרים ונערך אחריהם מעקב במשך 2.5 שנים בממוצע. 30.3% מהנבדקים דיווחו על כאבים בחזה. סידן נצפה בעורקיהם הכליליים של 340 מהנבדקים (19.5%).

יתר-על-כן, טוענים החוקרים, שיעורי החולים שסבלו מהופעת סידן בעורקים הכליליים היו דומים בקרב אלו שלא סבלו מכאבי חזה, אלו שסבלו מכאב לא-קרדיאלי, אלו שסבלו מכאב א-טיפוסי, ואלו שסבלו מכאב חזה קרדיאלי.

ד”ר Taylor מסביר כי אחת הדאגות הכרוכות בשימוש סריקה לגילוי סידן היא שתוצאותיה עלולות להוביל לביצוע פרוצדורות פולשניות שאינן נחוצות. הוא מסכם כי המחקר הנוכחי מעיד שוב כי על הרופאים להעריך באמת כל מקרה של כאבי חזה כארוע בלתי-תלוי, ולא להגרר למסקנות בשל דרוג הסידן בעורקים הכליליים.

לידיעה במדסקייפ

Am J Cardiol 2005;96:61-63.

הערת מערכת:

לאחרונה סקרנו כאן מחקר שבחן שימוש ב-PPI לצורך שלילה של כאב חזה ממקור קורונרי.
זו יכולה להיות גישה מעניינת לשילוב של טיפול איבחוני במקרים בהם הסבירות שהמקור לכאב בחזה הוא על רקע קורונרי.

כמו כן, בכתבת התחקיר שעסקה בשימושים של CARDIAC CT הציג ד”ר אלי קונן גישה לפיה בדיקה זו יכולה להתאים לחולים הסובלים מכאב חזה עם סבירות נמוכה לכך שמקור הכאב הוא קורונרי. לצפייה בדיונים המוקלטים בנושא – הקליקו כאן.
<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן