השתלת כליה עשויה להתאים בחולים הסובלים ממחלת כליה סופנית וממחלת שריר הלב

תוצאות מחקר שהוצג במסגרת ה-World Congress of Nephrology (ה-WCN) מעידות כי למקות שאי-ספיקת לב גדשתית נחשבת להתוויה סותרת להשתלת כליה בחולים הסובלים ממחלת כליה סופנית (ESRD), ישנם מקרים שאינם מתאימים להתוויה.

תואות המחקר מעידות כי חולי ESRD הסובלים מ-dilated cardiomyopathy שאיננה איסכמית עשויים להתאים להשתלת כליה, אומר ד”ר Weigert, החוקר הראשי. הוא מסביר כי חרף סיכונים שונים המצויים בחולים אלה, הוחלט לבצע בהם השתלה ונמצא כי מצבם הקליני היה שופר באופן ניכר, ונשמר במהלך שנים רבות.

בכדי לחקור את הנושא בקרב חולים הסובלים מ-ESRD ומאי-ספיקת לב גדשתית חמורה בדקו החוקרים 10 חולים שסבלו מ-uremic dilated cardiomyopathy ומ-ESRD ועברו השתלת כליה בין השנים 1991-2004.

פאנל של רופאים שכלל נפרולוגים, קרדיולוגים, מנתחים העוסקים בהשתלות ומרדימים סקרו את המקרים והגיעו להסכמה בנוגע להחלטה לביצוע השתלה בכל אחד מ-10 החולים. הסיכון, הגבוה באופן משמעותי מהממוצע, הכרוך בניתוח הוסבר לכל החולים.

החוקרים העריכו את מצבו של כל אחד מהחולים באמצעות stress echocardiogram עם dobutamine (הבודק גם את הרזרווה הסיסטולית), myocardial perfusion scintigraphy  ו/או אנגיוגרפיה כלילית. מעקב רפואי צמוד נערך אחר החולים תוך שימוש בא.ק.ג. ב-66±42 חודשים.

כל החולים היו סימפטומטיים מאוד לפני ההשתלה; 8 מהם סווגו בדרוג III או IV של ה-New York Heart Association (ה-NYHA), למרות העליה בתדירות הדיאליזה ומתן טיפול תרופתי אופטימלי. ערך ה-LVEF הממוצע עמד על ערך של 25.2±4.8%.

לאחר ההשתלה, דורגו כל החולים בדרוג I של ה-NHYA. בנוסף, הבחינו החוקרים בשיפור ניכר בתוצאות הא.ק.ג., כשערך ה-LVEF הגיע ל-49.9±5.1% בתוך 3-6 חודשים לאחר ההשתלה (P <.001).

אולם, במהלך תקופת המעקב, נפטרו שניים מהחולים. אחד נפטר 12 שנים אחרי ההשתלה, לאחר שהתפתח בו cytomegalovirus myocarditis והוא חזר לקבל טיפולי דיאליזה במהלך שנה אחת. חולה אחר, שהיה המבוגר ביותר והיחיד שסבל מסוכרת במחקר, נפטר לפתע כעבור 3 חודשים ממועד ההשתלה.

ביתר 8 החולים נתקבל ערך LVEF של 51±5% לאחר יותר משנה (55±38 months) ממועד ההשתלה (P <.001). החוקרים מסכמים כי על-פי תוצאות הא.ק.ג., הופיע שיפור ניכר באוכלוסית חולים זו לאחר ההשתלה, דבר המעיד כי dilated cardiomyopathy חמורה שאיננה איסכמית לא מהווה בהכרח התוויה סותרת לביצוע הפרוצדורה.

למרות שהמחקר נערך בקבוצה קטנה של חולים, סבור ד”ר Weigert שיש לעודד חולים אלה לשקול ביצוע השתלה.

לידיעה ב-doc’s guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

מקור: ScienceDirect
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|21/08/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות את היעילות ואת הבטיחות של H-FIRE לעומת TURP בגברים עם BPH ועם הפרעות השתנה

תוצאות כריתת בלוטת התריס במבוגרים סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תוצאות כריתת בלוטת התריס במבוגרים סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: JAMA
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|27/05/2026

שיעור הולך וגדל של מטופלים מבוגרים (גיל ≥65 שנים) עוברים כריתת בלוטת התריס, על רקע הזדקנות האוכלוסייה. לאור תוצאות לא חד־משמעיות בספרות, חשוב להבהיר אם לפרופיל הבטיחות של הניתוח יש מאפיינים שונים בגיל המבוגר, לצורך הערכת סיכונים מיטבית וייעוץ למטופלים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן