תת-שימוש בחסמי ביתא בחולים הסובלים ממחלת לב איסכמית וגם ממחלת ריאות חסימתית כרונית (QJM)

תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי ברבים מהחולים שאובחנו במחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) לא מצויה עדות אובייקטיבית התומכת באבחנה, אך בגללה נמנע מהם השימוש, העשוי להועיל להם, בחסמי-ביתא (BB), עם הגעתם לקבלת טיפול בשל תסמונת כלילית אקוטית (ACS). 

מתן BB גורר שיפור במורבידיות ובתמותה בקרב חולים הסובלם ממחלת לב איסכמית. אולם, קיימת מניעה מלהשתמש בהם בחולים הסובלים מ-COPD, המוגדרת כהתווית-נגד אבסולוטית. משום שחולים רבים מוגדרים כסובלים מ-COPD ללא עדות אובייקטיבית להימצאות המחלה, הם עלולים שלא להנות מיתרונות טיפול ה-BB.

מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את השימוש ב-BB בקרב חולים הסובלים מ-COPD ומגיעים לקבלת טיפול בשל ACS, ולבחון את העדויות התומכות באיבחון ב-COPD בחולים אלה. החוקרים ביצעו סקירה ואנליזה של 457 מקרים של חולים שהגיעו לקבלת טיפול בשל ACS עם troponin חיובי.

246 (54%) מכלל המקרים שוחררו תוך מתן טיפול באמצעות BB. הקרדיולוגים רשמו BB בחולי ACS בשכיחות גבוהה יותר בהשוואה לרופאי המשפחה, (70% לעומת 30%, בהתאמה). הסיבורת למניעת השימוש ב-BB לא תועדו ב-27% מהמקרים, יוחסו ל-COPD ב-33% מהמקרים, יוחסו לכשל לב ב-24% מהמקרים, ויוחסו לגורמים אחרים ב-16% מהמקרים.

94 חולים (21%) אובחנו ב-COPD, אך רק 58 (62%) מהם נבדקו על-ידי רופא ריאות או עברו בדיקות להערכת תיפקודי הריאות בעבר. רק 15 (16%) מתוך 94 חולים אלה קיבלו מרשם לטיפול באמצעות BB בהמלך האישפוז: 9 מהם מקרדיולוג ו-6 מהם מרופא בעל התמחות אחרת. הטיפול באמצעות BB הופסק בשניים מהחולים בשל החמרה במצב קוצר הנשימה.

החוקרים ממליצים כי לפני ההימנעות ממתן טיפול באמצעות BB יש לבצע בחולים בדיקת תיפקודי ריאות וקובעים השימוש הכולל בחסמי ביתא נותר תת-אופטימלי וניתן לשיפור בקרב חולים אלה.

QJM. 2005 Jun 13

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן