מחקר מזהה את הילדים שטיפול באמצעות montelukast עשוי להועיל להם

מחקר שהוצג במסגרת ה-World Allergy Congress (ה-WAC) מעיד כי budesonide יעיל יותר מ-montelukast ביצירת הקלה בסימפטומים ובשיפור איכות חייהם של ילדים הסובלים מאסטמה מתונה ועיקשת, אך בחולים נבחרים עדיף להשתמש ב-montelukast.

ד”ר Kendirli, שהציגה את הממצאים, מסבירה כי montelukast עדיף בחולים הסובלים מצפצופים בנשימה או בחולים הסובלים מהתקפי אסטמה המופיעים או מחמירים בעקבות ביצוע פעילות גופנית, אך budesonide עדיף לשימוש בכל יתר המקרים.

במחקר השתתפו 54 חולים בגילאי 6-14 שנים, שאינם מאושפזים ומצבם הרפואי יציב, והם סובלים מאסטמה מתונה ועיקשת. הנבדקים חולקו באקראי לקבלת טיפול בן 12 שבועות באמצעות montelukast דרך הפה, במנה יחידה של 5 מ”ג ליום, או באמצעות budesonide בשאיפה, במינון של 200 מק”ג פעמיים ביום.

לפני תחילת מתן הטיפול התרופתי, נבדקו החולים במהלך תקופה של שבוע. במהלך תקופת הטיפול, עברו החולים בדיקות חודשיות שכללו בדיקה גופנית והערכה של הסימפטומים המופיעים בעקבות ביצוע פעילות גופנית, של חומרת האסטמה, של איכות חייהם ושל תיפקודי הריאות שלהם.

ד”ר Kendirli מסבירה כי בחולים המטופלים באמצעות budesonide הופיעה ירידה גדולה יותר בסימפטומי המחלה ושיפור רב יותר באיכות החיים, בבריאות הנפשית, ובתיפקודי הריאות, בהשוואה לחולים שקיבלו montelukast (ערך P < .01). אולם, montelukast נמצא יעיל יותר בטיפול בהתקפי אסטמה המושרים בשל פעילות גופנית (EIA), היא מוסיפה. לאחר 12 שבועות של טיפול, שיעור הילדים הסובלים מסימפטומי EIA פחת מ-59% ל-7% בקבוצת ה-montelukast (ירידה בשיעור של 52%) ומ-41% ל-26% בקבוצת ה-budesonide (ירידה בשיעור של 15%).

שני הטיפולים הפחיתו את הופעת הסימפטומים של דלקות האף האלרגיות ואת הצורך במתן טיפול תרופתי כנגדם, אך השפעת ה-montelukast היתה גדולה יותר באופן מובהק סטטיסטית  (P = .01). ד”ר Kendirli מציינת גם כי באופן כללי, היתה ההענות לטיפול באמצעות montelukast רבה יותר משום הילדים העדיפו לבלוע גלולה פעם ביום מאשר ללמוד להשתמש במשאף. לדבריה, ל-montelukast תיעוד טוב גם מבחינת בטיחות וסבילות בילדים.

היא ממליצה על שימוש ב-montelukast בחולים בקבוצת גיל זו הסובלים מאסטמה מתונה ועיקשת במידה והם סבולים מהתקפים בעקבות ביצוע פעילות גופנית או מדלקות אף אלרגיות, או במידה והם אינם מצליחים להשתמש במשאף, אך בכך מקרה אחר עדיף להשתמש ב-budesonide.

לידיעה ב-doc’s guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן