תוצאות דומות לתיקון פתוח ולתיקון אנדו-ווסקולרי במפרצות בטניות באאורטה (Lancet)

לפי מחקר חדש עולה, כי בחולים בריאים מספיק בכדי לעבור תיקון פתוח או אנדו-ווסקולרי של מפרצות בטניות גדולות באאורטה (EVAR), הגישה האנדו-ווסקולרית קשורה בשיעור גבוה ב- 3% של הישרדות הקשורה במפרצת. פרוצדורת ה- EVAR יקרה יותר בשל הצורך במעקב ממושך ובהתערבויות חוזרות. התמותה הכללית דומה בשתי הגישות הטיפוליות.

במחקר השתתפו 1,082 מטופלים, בגילאים של מעל 60 שנים, עם מפרצת אאורטלית בטנית בגודל של מעל 5.5 סמ. החולים הוקצו באופן אקראי למעבר של תיקון פתוח או ל- EVAR.

ארבע שנים אחרי אחרי תחילת המחקר, היו 19 פטירות כתוצאה ממפרצת בקבוצת ה- EVAR, לעומת 34 בקבוצת התיקון הפתוח (יחס סיכון של 0.55). עם זאת, התמותה הכללית היתה דומה בשתי הקבוצות. שיעור הסיבוכים היה גבוה יותר בקבוצת ה- EVAR (HR 4.9).

החוקרים מדווחים, כי העלות הממוצעת אחרי 4 שנות מעקב, עמדה על 13,258 ליס”ט לחולה בקבוצת ה- EVAR, לעומת 9,945 ליס”ט לחולה בקבוצת התיקון הפתוח.

במאמר מערכת מצורף כותב המחבר, כי בגלל ששיעור ההתערבויות החוזרות אחרי EVAR עולה לאורך הזמן, יש לדבוק בהמלצה המקובלת כיום לתיקון פתוח בחולים עם תוחלת חיים ארוכה, לפחות עד שיהיה בידנו נתונים לגבי מעקב לאורך זמן ממושך יותר.

Lancet 2005;365:2179-2192.

לידיעה המלאה במדסקייפ

לתקציר המאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן