מועד ההשכמה משפיע על השעון הביולוגי יותר מאשר מועד ההרדמות

תוצאותיו של מחקר פרוספקטיבי קטן שהוצגו במסגרת הכנס השנתי של ה-Associated Professional Sleep Societies, מעידות כי התעוררות בשעה מאוחרת גורמת לדחיה גדולה יותר בקצב השעון הביולוגי, בהשוואה להרדמות בשעה מאוחרת.

החוקרת הראשית, ד”ר Burgess, מסבירה בראיון כי בחברה המדורנית קיים מחסור כרוני בשעות שינה וכי סקר שנערך בשנת 2001 מעיד כי שליש מהאמריקאים ישנים 6 שעות ומטה במהלך לילות אמצע השבוע וש-17% מהם ממשיכים בהרגל זה גם במהלך לילות סוף השבוע.

במחקר שילבו החוקרים זמן הרדמות מאוחר קבוע, יחד עם זמני השכמה מוקדמים או מאוחרים ב-14 נבדקים בריאים (4 נשים, 10 גברים; גיל ממוצע 28.8±5.2 שנים) בעלי הרגלי שינה נורמליים (הליכה לישון ב-00:30±1.2 שעות, השכמה ב-7:57±1.0 שעות).

הנבדקים עברו 14 לילות “קצרים” של 6 שעות שינה ולאחריהם 14 לילות “ארוכים” של 9 שעות שינה (הליכה לישון באותה שעה עם דחיה בת 3 שעות בזמן ההשכמה). בין שתי התקופות בוצעה הפסקה בת 6 ימים.

הנבדקים ישנו בביתם וההענות למחקר אומתה באמצעות photosensor ו-actigraph על שורש כף היד. יריעות ניילון שחורות הוצמדו לחלונות חדר השינה בכדי להבטיח כי השינה תתבצע בחושך (פחות מ-1lux). הנבדקים הגיעו למעבדה בסיום כל אחת מתקופות המחקר להערכה באמצעות נטילת דגימות רוק במהלך חצי שעה, בהן נבדקה הימצאות melatonin.

התוצאות מעידות כי זמן ההשכמה המאוחר דחה את הופעת ה-melatonin בשל עור מעומעם (ה-DLMO) ב-2.5±0.8 שעות (21:36±1.2 ו-00:07±1.2; ערך P < .001) ואת ה-DLMOff ב-2.9±1.1 שעות (8:16±1.3 ו-11:09±1.9; ערך P < .001).

ד”ר Burgess מסבירה כי הדחיה בזמן השעון הביולוגי הופיעה בהתאם לזמן השינה, כמעט בדיוק כמו הדחיה בת 3 השעות במועד ההשכמה. היא מציינת כי ממצאי מחקר קודם הראו על תזוזה בת 0.5-1 שעות בשעון הביולוגי כאשר נבדקה אותה דחיה במועד ההליכה לישון.

ד”ר Burgess מוסיפה כי כל שינוי בזמני השינה משפיע על קצב הפעולה של השעון הביולוגי, אך השינוי בשעת ההשכמה משפיע יותר מאשר השינוי במועד ההליכה לישון. כדוגמא, היא מציינת, השינה במהלך סוף השבוע משפיעה מאוד ביצירת דחיה בשעון הביולוגי, דבר המקשה על החזרה לשעת ההשכמה הקבועה בתחילת השבוע.

ד”ר Burgess מציינת כי הדחיה רבה יותר בשל העדר חשיפה לאור יום ועשויה אף לשקף ירידה בתגובה לגירוי זה. היא מסכמת כי מיעוט בשינה הופך לתופעה שכיחה וכי יתכן שהדבר נובע מריבוי שעות העבודה והעדר רצונם של האנשים לוותר על זמן הפנאי שלהם. היא מציינת כי הדרך הטובה ביותר להתגבר על מחסור בשעות שינה הוא ללכת לישון מוקדם יותר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן