מתן מעכבי ACE או חסמי רצפטור אנגיוטנסין עשוי למנוע פרפור פרוזדורים (J Am Coll Cardiol)

על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, נראה שמתן מעכבי ACE (או ACEIs) ומתן חסמי רצפטור אנגיוטנסין (או ARBs) מפחיתים את הסבירות להתפתחות פרפור פרוזדורים.

חוקרים קנדיים ערכו מטה-אנליזה שבה נכללו 11 מחקרים אקראיים ומבוקרים שהשתתפו בהם 56,308 חולים. 4 מחקרים בחנו את השפעת מתן הטיפול על אי-ספיקת לב, 3 מחקרים בחנו את השפעת הטיפול על יתר לחץ-דם, 2 מחקרים בחנו את השפעת הטיפול על התקפי לב, ואילו 2 מחקרים בחנו את השפעת הטיפול במניעה משנית של פרפור פרוזדורים לאחר cardioversion. החוקרים מוצאים כי לשני סוגי הטיפולים התרופתיים השפעה דומה בהפחתת הופעת פרפור פרוזדורים (ירידה בשיעור של 28% במתן ACEIs ובשיעור של 29% במתן ARBs) וכי ההשפעה הגדולה ביותר הופיעה בקרב חולים הסובלים מאי-ספיקת לב שבהם פחת ערך ה-RR בשיעור של 44%.

עוד נמצא כי:



  • לא נראה שמתן ACEI או ARB מפחית את הסיכון לפרפור פרוזדורים באופן מובהק סטטיסטית בקרב חולים הסובלים מיתר לחץ דם, שבהם פחת ערך ה-RR בשיעור של 12%.


  • באחד המחקרים פחת ערך ה-RR במתן ACEI או ARB בשיעור של 29% בחולים הסובלים מהיפרטרופיה של חדר הלב השמאלי.


  • בקבוצת החולים לאחר cardioversion, נראה כי מתן טיפול באמצעות ACEI או ARB מפחית את ערך ה-RR להופעת פרפור פרוזדורים בשיעור של 48% (95%CI; 21%-65%).

החוקר הראשי מסביר בראיון כי השימוש בתרופות אלו למניעת פרפור פרוזדורים מייצג תפיסה חדשה. אולם, כיום עדיין לא קיים מידע משכנע מספיק בכדי לחייב שימוש נרחב רק בכדי למנוע פרפור פרוזדורים.

לתקציר הידיעה

J Am Coll Cardiol 2005; 45: 1832-1839

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן