נציגי ההסתדרות הרפואית האמריקאית (AMA ) תוקפים את הפרסום הישיר לצרכן של תרופות מרשם

ההסתדרות הרפואית האמריקאית (AMA ) “תוקפת” שוב את הפרסום הישיר לצרכן של תרופות מרשם. במהלך שימוע בנושא  שהתקיים ביום א’ האחרון, מרבית מנציגי AMA “עמדו בתור” למקרופון כדי להביע התנגדותם לפרסום הישיר לצרכן.

הטיעון המרכזי שהושמע כנגד הפרסום הישיר היה ש: “אנו מרשים לטלויזיה להפוך לרופא שלנו ולאינטרנט להיות הרוקח שלנו…” , וכן נטען גם כי הפרסום הישיר לצרכן אינו אתי.  

מנגד, נציגי התעשייה , ארגון ה-Pharmaceutical Research and Manufacturers of (America  (PhRMA טענו שלפרסום יש תועלת. ד”ר אנטוני, מנכ”ל ה-PhRMA טען שכ-61 מיליון ביקורי רופא בשנת 2005 ניתן לייחס לפרסום תרופות מרשם בטלויזיה. לעומת זאת, רק 13% מהמטופלים שצפו בפרסומת לתרופה מסויימת בטלויזיה קיבלו בסופו של דבר את המרשם לתרופה זו. כלומר, פנייה של מטופל לרופא כתוצאה מצפייה בפרסום ספציפי בטלויזיה אינה גורמת בהכרח לרישום שגרתי של התרופה ע”י הרופא.

נראה שהגישה המומלצת שהתקבלה היא ש-AMA תעריך ותסקור אסטרטגיות שמטרתן להביא למינימום את האפקט השלילי של הפרסום הישיר לצרכן.

לדיווח במדסקייפ

הערת המערכת: בארץ כידוע, בניגוד לארה”ב,  הפרסום הישיר לצרכן אסור על פי חוק. עם זאת כולנו ודאי מכירים שיטות מתוחכמות יותר או פחות לעקוף הגבלות אלו זו : ” V לסקס טוב יותר ” (ויאגרה) או “שים XX על הכאב” (ויוקס ז”ל) וכיו”ב. לא מעט מאמרים וכתבות הנכתבים מטעם ובתשלום ומצגים בתקשורת כמידע עיתונאי אובייקטיבי הם למעשה פרסומות בתשלום. כך שהאמת היא שלא לגמרי ברור מה עדיף מבחינה אתית ומשיקולי בריאות הציבור…בפרסום ישיר לצרכן לפחות ברור לקורא שמדובר בפרסומת מטעם.

צריך לאמר גם שבעוד שלמוצרי מרשם אשר עברו את כל התהליך המלא של רישוי ורישום ואשר הוכיחו מדעית את יעילותם ובטיחותם אסור לפרסם ישירות לציבור, הרי אין ספור תכשירים וטיפולים “אלטרנטיביים” ללא הוכחות מדעיות מפרסמים בגלוי את יכולותיהם וסגולותיהם לטפל גם בבעיות רפואיות קשות, להחליף ניתוחים וכד’. כך שלפחות מבחינת שיקול “איזון” המידע המגיע לקהל, יש ודאי מקום לאפשר העברת מידע תרופתי לקהל הרחב.

לדעתנו, קשה מאוד יהיה לבלום את הרצון של הקהל הרחב לדעת יותר, ומנגד כמובן את רצון המשווקים להשפיע על הקהל הרחב כדי ליצור ביקוש ועניין לתרופות ישירות מצד הקהל. פירסום ישיר לקהל של תרופות מרשם שיהיה מבוקר, מאוזן, יחייב להדגיש גם את האזהרות ותופעות הלואי עדיף על פרסומים סמויים המעבירים מידע מרומז וחלקי.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן