חוקרים מדווחים כי מתן טיפול באמצעות תרופות המעכבות משאבות פרוטונים (PPIs) לחולים הסובלים ממחלת החזר קיבה-ושט (gastroesophageal reflux disease או GERD), בטיחותי במהלך 5 שנים לפחות, אך עם זאת הם ממליצים על השמדת אוכלוסית ה-Helicobacter pylori.
אחד החוקרים, ד”ר Thjodleifsson, מסביר בראיון כי תרופות אלה מעכבות ביעילות את הפרשת החומצה בקיבה וגובר השימוש בהן לתקופות ארוכות. הוא מסביר כי עיכוב הפרשת החומצה מוביל לעלית רמות ה-gastrin בסרום, המעודדת היפרפלסיה של תאי ה-enterochromaffin-like (ה-ECL) במוקוזת הקיבה.
החוקר מציין כי במודל בחולדות, נקשרה העליה ברמות ה-gastrin בסרום לדיספלסיה ולהיפרפלסיה של ה-ECL, ולהופעת גידולי קרצינומה. לדבריו, התופעות לא נצפו בבני אדם, אך המחקרים שנערכו עד כה היו תצפיתיים או חלקיים.
בעבר הוצע כי מתן טיפול ממשוך באמצעות PPI עלול לגרום לאטרופיה קיבתית מואצת, מצב המוכר כטרום-סרטני.
החוקרים בחנו את בטיחות השימוש ארוך-הטווח בטיפול באמצעות PPI למוקוזת הקיבה במסגרת מחקר אקראי וכפול סמיות שנערך בקרב 243 חולים.
החולים קיבלו rabeprazole (במינון של 10מ”ג או 20 מ”ג) או omeprazole (במינון של 20 מ”ג) פעם ביום, במהלך תקופה שנמשכה עד 5 שנים. הם עברו בדיקה גסטרוסקופית שנתית ונלקחו מהם ביופסיות. מחצית מהמשתתפים השלימו את תקופת המחקר בת 5 השנים.
החוקרים לא מצאו עדויות לדיספלסיה או להופעת גידולי קרצינומה באף אחת מקבוצות הנבדקים. היפרפסיה מתונה של ה-ECL, שהיתה זמנית לעיתים קרובות, נצפתה ונקשרה לרמות מוגבהות של gastrin בסרום.
עליה בשיעור האטרופיה הקיבתית לא נקשרה למתן הטיפול באמצעות PPI, אך בחולים שבהם נצפה זיהום Helicobacter pylori הופיעו עליות מובהקות סטטיסטית בשיעור האטרופיה הקיבתית.
החוקרים מסבירים כי המחקר מאשר את הקשר בין היפרפסיה של תאי ה-ECL לבין עליה בריכוזי ה-gastrin בסרום, אך לא עולות ממנו עדויות לכך להתהליך מתקדם להיפרפסיה מדרגה גבוהה במהלך 5 שנות טיפול באמצעות rabeprazole או omeprazole.
אולם, ד”ר Thjodleifsson מציין כי PPIs חדשים המצויים בפיתוח הינם בעלי פוטנטיות גבוהה הרבה יותר בהשוואה לתרופות המשמשות כיום, ולכן יש להעריך מחדש את בטיחות השימוש בהם.
Euro J Gastroenterol Hepatol 2005;17:559-566.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!