קשיחות העורקים קשורה באירועים קרדיו-ווסקולריים (Am J Hypertens)

לפי מחקר חדש עולה, כי מדידה של המרווח QKD, הזמן שבין קומפלקס ה- QRS באק”ג לבין זיהוי של קול קורוטקוף (Korotkoff) האחרון במדידת לחץ דם, מהווה סימן לקשיחות העורקים. החוקרים גם הראו, כי קשיחות העורקים היא סימן לסיכון קרדיו-ווסקולרי.

בראיון לרויטרס אומר אחד החוקרים, כי מדידה של קשיחות העורקים, היא אמצעי חשוב לזיהוי של חולים בסיכון גבוה לסיבוכים קרדיו-ווסקולריים. לדברי החוקר, הגיל האמיתי של אנשים, הוא גיל העורקים שלהם.

במחקר השתתפו 369 אנשים, שבתחילה לא קיבלו טיפול ליתר לחץ דם. החוקרים ניסו להעריך בעזרת מדידה של מרווח ה- QKD ושל לחץ הדם, את הסיכון הקרדיו-ווסקולרי של החולים. במהלך המחקר, מרבית המטופלים קיבלו טיפול נוגד לחץ דם והיו במעקב של רופאי המשפחה שלהם. אחרי זמן מעקב ממוצע של 5 שנים, החוקרים תיעדו 49 אירועים קרדיו-ווסקולריים.

החוקרים חישבו את קשיחות העורקים בעזרת התאמה של ערך ה- QKD לגובה, ומצאו קשר קשר מובהק בין קשיחות העורקים לבין סיבוכים קרדיו-ווסקולריים. הקשר היה תלוי בגיל ובלחץ הדם.

לפי החוקרים, כעת נותר לבדוק כיצד ניתן להקטין את קשיחות העורקים בעזרת טיפול.

Am J Hypertens 2005;18:470-476.

לידיעה המלאה במדסקייפ

לתקציר המאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן