סטנטים משחררי תרופה מפחיתים את הצורך ברהוסקולריזציה (Eur Heart J)

חוקרים הולנדים מדווחים כי למרות שסטנטים משחררי סירולימוס לעיתים קרובות משמשים להליכים כליליים מסובכים, סטנטים אלו קשורים לאחוזים נמוכים יותר של חזרת רהוסקולריזציה.

ממצאי מחקר חדש מראים כי יותר מקרים שעד היום היו השטח של המנתחים נגישים כיום לאנגיופלסטיה. קרדיולוגים התערבותיים יותר בטוחים כיום בהשתלת סטנטים מסוג זה, אומר ד”ר רון ואן דומבורג.

בגיליון אפריל של European Heart Journal מציינים ד”ר ואן דומבורג ושותפיו כי סטנטים משחררי תרופה מפחיתים הצרות מחדש בחולים מסויימים, אך תיפקודם אינו מבוסס.

לצוך המחקר השוו החוקרים ממצאים לפני ואחרי הצגת הסטנטים האקטיבים.

806 מטופלים שעברו התערבויות קורונריות תת עוריות (PCI) ו-314 שעברו מעקפים קורונרים (CABG) לפני אימוץ סטנטים משחררי תרופה שימשו בנבדקי ביקורת. 798 חולי PCI אחרים ו-275 חולי CABG אחרים קיבלו סטנטים חדשים.

לאחר הסתגלות לסטנטים החדשים, היה שינוי משמעותי בקבוצת ה-PCI ליותר סטנטים בכלי דם רבים, סטנטים מתפצלים ושימוש ביותר סטנטים. בחולים נבחרים בקבוצה זו, היה גם שינוי ליותר עם מחלה בשלושה כלי דם.

בקבוצת CABG, היה השינוי כלפי חולים עם תיפקוד חדר שמאל לקוי ויותר לאלו עם מחלה בשלושה כלי דם.

למרות זאת, שנה לאחר הליכי CABG ו-PCI, היחס המצטבר של אירוע לב רציני ירד. במיוחד ירד האחוז מ-16.8% ל-13.8%. בנוסף, אחוזי רהוסקולריזציה מצטברים ירדו מ-13.5% ל-9.7%  (p = 0.01). 

החוקרים סיכמו כי שימוש בסטנטים משחררי תרופה מאפשר טיפול באנטומיה כלילית מסובכת יותר על ידי PCI, ואחוזים נמוכים יותר של חזרת וסקולריזציה.

רק חולים עם פגיעה מסובכת מאוד עוברים ניתוח מעקפים. לבסוף, במקום להתחרות אחד בשני, CABG וסטנטים ישלימו אחד את השני.

Eur Heart J 2005;26:675-681

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן