חוקרים מדווחים כי ביצוע בדיקה שגרתית בחולים שלא סובלים מסיפטומים של זיהום בוירוס צהבת A (הוא hepatitis A virus או HAV) ואין להם היסטוריה של חשיפה מעלה את הסבירות לקבלת תוצאות false-positive.
החוקרים מציינים כי בכדי לשפר את ערך החיזוי של תוצאת בדיקת IgM anti-HAV חיובית, על הרופאים להגביל את ביצוע בדיקות המעבדה לגילוי זיהום HAV אקוטי בחולים שבהם נתקבלו ממצאים קליניים אופיניים לצהבת A או לאנשים שנחשפו למערכות שבהן קיים חשש מהדבקה ב-HAV.
החוקרים בחנו מקרים שבהם נתקבלו תוצאות בדיקה חיוביות בקונטיקט ובאלסקה וערכו סקירת מידע שהתקבל במחקר ה-Sentinel Counties Study בשנת 2003.
בקונטיקט, דווח על 127 מקרי תוצאות חיוביות בין השנים 2002-2003, כשרק 108 חולים מתוכם סבלו ממחלת HAV אקוטית. יתר 19 המקרים הוכרו כתוצאות false-positive, כש-9 מהם היו מקרים א-סימפטומטיים ו-10 מהם הציגו מופעים קליניים שאינם מתאימים לזיהום HAV.
באלסקה, דווח על 27 מקרים של חולים ב-HAV בין השנים 2002-2004, ועל 10 מקרים של תוצאות false-positive. ב-7 מתוך 10 מקרים אלה נמצאה עליה ברמות ה-alanine aminotransferase (ה-ALT) בסרום ושלושת המקרים האחרים היו א-סימפטומטיים.
במחקר ה-Sentinel Counties, שנערך ב-6 מדינות בארצות-הברית, מצאו החוקרים כי מתוך 140 החולים שבהם התקבלו תוצאות בדיקות חיוביות, רק 53 (38%) סבלו ממחלה המתאימה להגדרת המקרה. רנ”א של HAV התגלה בחולה אחד מתוך 25 (4%) המקרים שלא נמצאה בהם מחלה מתאימה לתאור המקרה, בהשוואה ל-34 (66%) חולים בהם התגלה הרנ”א בקרב אלו שבהם הופיעה מחלת HAV.
בכל שלושת מערכת המידע ששימשו במחקר, נמצא כי רוב תוצאות ה-false-positive התקבלו בחולים מבוגרים יותר שלא נמצאו בהם גורמי סיכון טיפוסיים להדבקה בזיהום. ולמעשה ברוב אלה שעברו בדיקה חוזרת התקבלו תוצאות שליליות.
העורכים כותבים כי אין לעודד את השימוש בבדיקות IgM anti-HAV ככלי סריקה או כחלק ממערך הבדיקות לבירור מקרים של אי-תקינויות לא אקוטיות בתפקוד הכבד.
הם מוסיפים כי לפני קבלת החלטה בנוגע למתן טיפול חיסוני-מניעתי בקרב אנשים שבאו במגע עם חולים שבהם התקבלו תוצאות בדיקות חיוביות ללא מופע קליני של המחלה או היסטוריה של חשיפה, על הרופאים לאסוף מידע נוסף.
MMWR 2005;54:453-456.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!