אספירין בהשוואה לוורפרין בחולים עם היצרות כלי דם במוח, JC438 (מתוך NEJM)

לפי מחקר שהתפרסם לאחרונה ב-NEJM אין ל- Warfarin (קומדין) יתרון על פני אספירין כטיפול למניעת שבץ במטופלים עם רקע של היצרות עורקים תוך גולגלתית. 

החוקרים החליטו להשוות את הטיפול המקובל כיום בחולים אלה, הוורפרין, עם האספירין לאור העובדה ששתי התרופות לא הושוו במחקר אקראי עד כה.

לצורך כך גייסו החוקרים מטופלים עם TIA (כלומרattack transient ischemic ) או שבץ קודם שנגרם ע” היצרות של עורק תוך גולגלתי ראשי בשיעור של 50-99% שאומת באנגיוגרפיה.

הנבדקים טופלו בוורפרין במינונים שהביאו ל-INR של בין 2-3 , או באספירין במינון של 1300 מ”ג ליום, במשטר של מחקר כפול סמיות, ורב מרכזיות.

נקודת הקצה העיקרית הייתה אירוע של שבץ איסכמי, דימום תוך מוחי, או מוות מסיבה ווסקולרית שאיננה שבץ.

569 חולים עברו רנדומיזציה בין שני הטיפולים, אך הגיוס למחקר הופסק לאחר שהתעוררו דאגות לגבי הבטיחות של המטופלים שנטלו וורפרין. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 1.8 שנים, התופעות החריגות שדווחו בשתי הקבוצות, לרבות מוות, היו 4.3% בקבוצת האספירין, לעומת 9.7% בקבוצת הוורפרין, יחס סיכון של 0.46 למטופלי האספירין שהיה מובהק סטטיסטי.

שיעור הדימומים הקשים שנמצא בקבוצת האספירין היה 3.2% בהשוואה ל-8.3% בקבוצת הוורפרין, סיכון יחסי מובהק של 0.39 לנוטלי האספירין ושיעור מקרי אוטם שריר הלב או מוות פתאומי היה 2.9% בקבוצת האספירין לעומת 7.3% בקבוצת הוורפרין – יחס סיכון מובהק של 0.4 .

נקודת הקצה המרכזית במחקר הופיע ב-22.1% ממשתתפי קבוצת האספירין, לעומת 21.8% בקבוצת הוורפרין, הבדל בסיכון שלא היה משמעותי ואף לא מובהק סטטיסטי.

מסקנת החוקרים היא שהטיפול המקובל בוורפרין בקבוצת חולים זו היה כרוך באופן משמעותי ומובהק בשיעורים גבוהים יותר של תופעות לואי חמורות בהשוואה לטיפול באספירין, ללא שתהיה איזושהי תועלת גבוהה יותר במניעת אירועי שבץ. 

לכן הם מסיקים וקובעים כי אספירין צריכה להיות תרופת הבחירה במטופלים עם רקע של הצרות כלי דם תוך גולגלתית.

Comparison of Warfarin and Aspirin for Symptomatic Intracranial Arterial Stenosis, Marc I. Chimowitz, NEJM, Volume 352:1305-1316

NEJM, Volume 352:1305-1316

הערת המערכת: מחקר חשוב אשר מדגים בפעם הראשונה את חוסר העדיפות של השימוש בוורפרין מול אספירין בחולים עם היצרות בעורק תוך גולגולתי. יחד עם זאת יש לזכור כי מינון האספירין שניתן במחקר זה הינו גבוה בסדר גודל מהמינון המקובל בשימוש היום יומי. לפיכך יש להיזהר לגבי הסקת המסקנות המידית,  בעיקר בשל המינונים המופחתים הנהוגים כיום בפרקטיקה היום יומית בחולים אלו.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן