לפי מחקר חדש עולה, כי החזרה של זרימת דם לעורק חסום שגרם לאוטם, משפרת את התוצאות הקליניות ואת התפקוד של חדר שמאל, גם 6 חודשים אחרי האוטם. לפי החוקרים, ממצאי מחקר זה תומכים בתיאוריית העורק הפתוח.
תאוריית העורק הפתוח טוענת, כי פתיחה מאוחרת של עורק שגרם לאוטם, יכולה למנוע התפשטות של האוטם, הרחבה של חדר שמאל, ולהביא לשיפור בהשרדות.
במחקר השתתפו 65 חולים, שעברו צינתור התערבותי (PTCA) 6 חודשים בממוצע אחרי האוטם. החוקרים חילקו את החולים לשתי קבוצות, לפי דרגת הפתיחה של העורקים אחרי הצינתור. קבוצה 1 הכילה חולים עם TIMI 3 (זרימת דם טובה דרך העורקים) וקבוצה 2 הכילה חולים עם TIMI 0-2. החולים עברו בדיקת אקו-לב בזמן האישפוז, אחרי 6 חודשים ואחרי 3 שנים.
נמצא כי בהשוואה לחולים בקבוצה 2, לחולים בקבוצה 1 היה מקטע פליטה של חדר שמאל טוב יותר וקוטר חדר שמאל בתום הדיאסטולה קטן יותר. נמצא גם כי מוות כתוצאה מהלב ואירועים חמורים הקשורים בלב, היו שכיחים יותר בקבוצה 2.
לפי החוקרים, ממצאי המחקר מראים כי שריר הלב שנפגע באוטם, ממשיך להיות חיוני מספר חודשים אחרי האוטם, במיוחד באיזורים פגועים עם אספקה מקבילה. החוקרים טוענים, כי צריך לעשות מאמץ לזיהוי של חולים, שיהנו מפתיחה מאוחרת של עורקים.
Heart 2005;91:646-651.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!