האם אין תועלת בשימוש בסטרפטוקינאז תוך צדרי לטיפול בזיהום בחלל הצדר ? מתוך jc437 ,למנויים-חינם

תרופות פיברינוליטיות תוך צדריות (intrapleural) משמשות לניקוז של הצטברויות נוזל צדרי מזוהם. מחקר חדש בא לבדוק את היעילות והבטיחות של טיפול תוך צדרי בסטרפטוקינאז (streptase).

במחקר כפול הסמיות השתתפו 454 חולים עם זיהום בחלל הצדר. החולים הוקצו באופן אקראי לקבלת סטרפטוקינאז תוך צדרי או פלצבו. כחלק מהטיפול השגרתי, החולים קיבלו טיפול שכלל גם טיפול אנטיביוטי וניקוז ע”י chest tube או ניתוח.

לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בשיעור החולים שנפטרו או בשיעור החולים שנזקקו לניתוח. לא נמצאה כל תועלת בטיפול בסטרפטוקינאז מבחינת תמותה, שיעור הניתוחים, תוצאות בהדמיה או במשך השהות בבית החולים.

תופעות לוואי קשות היו נפוצות יותר בקבוצה שטופלה בסטרפטוקינאז (7%), לעומת הקבצה שטופלה בפלצבו (3%).

החוקרים הסיקו, כי אין כל תועלת בשימוש בסטרפטוקינאז תוך צדרי לטיפול בזיהום בחלל הצדר והוא מביא ליותר תופעות לוואי.

הערת המערכת:  בחרנו לדווח על מחקר זה מכיוון שנראה היה שקיימת נטייה בקרב חלק מהרופאים המטפלים לעשות שימוש בתרופות פיברינוליטיות בסטרטוקינאז. המחקר הזה מראה לנו שאין מקום לכך, לא מבחינת התועלת וודאי שלא מבחינת תופעות הלואי.

U.K. Controlled Trial of Intrapleural Streptokinase for Pleural Infection, Nicholas A. Maskell, N Engl J Med 352:865-874


תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן