פעילות מוחית לפני טיפול מסייעת בזיהוי רגישות לתופעות לוואי (Neuropsychopharmacology)

תוצאות מחקר חדש מראות כי שינויים בפעילות קורטקס פרהפרונטלי ממש לפני תחילת טיפול עם תרופות אנטי דכאוניות עשוי לסייע בזיהוי חולים הרגישים לתופעות לוואי.

באופן מפתיע, השינוי במוח שמהווה סמן לתופעות לוואי לאנטידפרסנטים התחיל לפני התחלת הטיפול, אומרת ד”ר איימי האנטר מאונ’ קליפורניה.

היכולת לזהות אנשים בסיכון לפתח תופעות לוואי ישפר את אחוזי ההצלחה של טיפול אנטי דכאוני. רופאים יוכלו לבחור תרופה עם פרופיל תופעות לוואי נוח יותר, להתחיל במינון נמוך יותר, או לטפל בפסיכותרפיה בלבד.

במחקר קודם של מבוגרים דכאוניים, ד”ר האנטר ושותפיה הראו כי שינויים בפעילות קורטקס פרהפרונטלי, המודגמים ע”י ירידה בערכי באלקטרואנצפלוגרפיה כמותית (QEEG), היו בקורלציה לתגובה קלינית לטיפול בתרופות אנטי דכאוניות.

במחקר הנוכחי, בדקו החוקרים את הקשר בין תופעות לוואי לשינויים בפעילות המוח, באמצעות שימוש ב-QEEG, ב-32 נבדקים בריאים ללא היסטוריה של דכאון. הנבדקים קיבלו פלצבו למשך שבוע ולאחריו 4 שבועות תרופה אנטי דכאונית (venlafaxine) או פלצבו.

דיווחו תופעות הלוואי הוכפלו בתוך 48 שעות לאחר תחילת התרופה. תופעות לוואי נפוצות כללו בחילה, קשיים בשינה, וירידה ביכולת ובחשק המיני. אף אחד מהנבדקים לא דיווח על מחשבות אובדניות במשך המחקר.

על פי ד”ר האנטר, שינויים בקורטקס פרהפרונטלי במהלך השבוע הראשון של מתן הפלצבו נמצאו קשורים בחוזקה למספר הממוצע של תופעות לוואי שדווחו במהלך ארבעת השבועות הבאים של הטיפול האנטי דכאוני.

אפשרי כי השינויים שנצפו במוח הפרהפרונטלי במהלך מתן הפלצבו היוו סמן לציפיות המטופל, אמרה ד”ר האנטר, וציינה כי אמונות וציפיות לגבי התרופות עשויים לשחק תפקיד משמעותי בהשפעת התרופה.

מידע ממחקר זה מציע כי האם אדם יחווה מעט או הרבה תופעות לוואי ניתן להסביר ע”י שינויים המושרים ללא תרופה בתיפקוד במוח.

בעבר היה נהוג לשאול כיצד התרופות משפיעות על המוח, אך מחקר זה מעלה את השאלה “כיצד עשוי המוח לשנות השפעת תרופות?”

המחקר מופיע בגיליון אפריל של Neuropsychopharmacology.

Neuropsychopharmacology 2005

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן