35% מהאוכלוסיה חוששים מהתקף לב לאור מקרי התמותה של צעירים בריאים ומפורסמים (מכון שילוב)

מותם הפתאומי מבעיות לב של צעירים ובריאים בהם עוזי חיטמן, אורי אדלמן, דודו גבע ודודו דותן, וכן ניתוחי הלב שעבר ביל קלינטון, גורמים לתחושות פחד אישיות בקרב 35% מהאוכלוסייה. כך עולה מסקר שערכה אסותא מרכזים רפואיים באמצעות מכון שילוב. הסקר נערך בקרב מדגם ארצי מייצג של 505 נחקרים, בני 18 ומעלה. הסקר נערך לרגל השקת בדיקת CardioScan בבי”ח אסותא תל אביב, שבאמצעותה ניתן לבצע הדמייה תלת-מימדית של כלי הדם  בלב.

ממצאים נוספים העולים מן הסקר:

·      הפחד עולה ומגיע לכדי 45% מהאוכלוסייה בגילאי 40 ומעלה, שהשיבו כי הידיעות על מותם של אותם מפורסמים גרמו להם לתחושות פחד.

·      בקרב קבוצת גילאי 40 ומעלה, נשים התגלו כחוששות יותר בהשוואה לגברים (54% לעומת 35% בהתאמה).

·       24% מהאוכלוסייה מוכנים להשקיע מעל 10,000 שקל על מנת לנבא את הסיכון שלהם להתקף לב פתאומי. מקרב בני 40 ומעלה, 18% מוכנים להשקיע מעל 10,000 שקל.

·12% מהאוכלוסייה מוכנים להשקיע סכום הנע בין 1,000-5,000 שקל, ואחוז זהה מוכן         להשקיע אותו סכום מקרב בני 40 ומעלה.

·  הממצא המעניין הוא שהאחוז הגבוה ביותר של אלו שמוכנים להשקיע 10,000 שקל ויותר  הוא דווקא בקרב הצעירים בגילאי 18-22. אחריהם נמצאים בני ה- 30-39: 31% מהם  מוכנים להשקיע מעל 10,000 שקל לאותה מטרה. האחוז מצטמצם כאשר מתייחסים לבני 60+: 10% מהם יוציאו 10,000 שקל לזיהוי מוקדם של התקף לב.

·   אחוז גבוה יותר של הגברים בגילאי 40 ומעלה מוכן לשלם יותר עבור הזיהוי המוקדם, לעומת נשים בגיל זה (23% לעומת 14%, בהתאמה).

כאמור הסקר נערך לרגל השקת  בדיקת ה-cardiac CT באסותא ונועד לבחון את עניין וביקוש הקהל הרחב לביצוע בדיקה זו.

בהודעת אסותא מציינים כי “הבדיקה מומלצת לקבוצה גדולה מאוד של אנשים הנמצאים בקבוצות סיכון: גברים מעל גיל 40 ונשים מעל גיל 50 המעשנים, בעלי היסטוריה משפחתית של מחלת לב איסכמית, הסובלים מיתר לחץ דם ועודף שומנים בדם, בעלי עודף משקל ושאינם עוסקים בפעילות גופנית. לחץ נפשי מהווה גם הוא את אחד מגורמי הסיכון, וכן קיום מחלת סוכרת. מעבר לכך, הבדיקה חיונית ביותר לחולי לב הסובלים מכאבים בחזה שמקורם אינו ברור, לחולים לאחר ניתוח מעקפים הסובלים מכאבים בחזה, לחולים הסובלים מפרפור פרוזדורים המועמדים לטיפול צינתורי בפרפור, לחולים שאובחן אצלם מצב כרוני של חסימה מלאה באחד העורקים הכליליים, וכן לאנשים הזקוקים לצינתור אך חוששים” .

הערת המערכת:

עסקנו בנושא בהרחבה לאחרונה, הן באמצעות כתבת תחקיר שבה ראיינו את ד”ר אלי קונן ופרופ’ חיים לוטן אשר הביעו הסתייגויות רבות להפיכת ה-cardiac CT לבדיקת סקר , וכן במסגרת הסמינר שארגנה MAR לאחרונה .

נראה איפוא שלמרות הפוטנציאל הגדול והיתרונות שיש בטכנולוגיה זו קיים עדיין החשש מחשיפת אוכלוסיה רחבה לקרינה גבוהה יחסית, ולכן נראה שיש להמתין להנחיות ואינדיקציות ברורות שע”פ הבירור שעשינו נמצאות כעת בתהליך כתיבה של צוות משותף לקרדיולוגים ורדיולוגים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן