תוצאותיו של מחקר מבוקר קטן שפורסמו לאחרונה מעידות כי טיפול באמצעות cyclophosphamide (או Cy) עדיף על methylprednisolone (או MP) במקרים של מעורבות נוירולוגית חמורה בחולי זאבת (systemic lupus erythematosus או SLE).

החוקרים כותבים כי מעורבות מערכת העצבים המרכזית (CNS) היא אחד הגורמים העיקריים למורבידיות ולתמותה בקרב חולים הסובלים מזאבת, וכי זהו היבט המחלה שלגביו קיימת ההבנה המועטה ביותר. הם מציינים כי הטיפול בבעיה זו עדיין מהווה אתגר לרופאים כיום.

מתוך 32 חולי הזאבת שנמצאו מתאימים לקריטריוני ה-American College of Rheumatology (ה-ACR) שנרשמו למחקר, טופלו 13 באמצעות MP ו-19 באמצעות Cy. בכל החולים הופיעו סימנים נוירו-פסיכיאטריים חמורים (במהלך 15 הימים האחרונים) כמו פרכוסים, דלקת של עצב הראיה, נוירופטיה פריפריאלית או תוך-גולגולתית, קומה, מחלה של גזע המוח או transverse myelitis.

הטיפול ניתן באמצעות 3 גרם MP לוריד ולאחריו מתן Cy לוריד על בסיס חודשי או מתן MP לוריד על בסיס דו-חודשי בכל ארבעה חודשים במהלך שנה, ולאחר מכן מתן Cy לוריד מתן MP לוריד כל שלושה חודשים, במהלך שנה נוספת. מדד התוצאה העיקרית היה התגובה לטיפול, שהוגדרה כשיפור בשיעור של 20% לפחות מבחינת הממצאים הקליניים, המעבדתיים או במשתני הבדיקה הנוירולוגית עצמה, בהשוואה למצב ההתחלתי.

שיעור התגובה הכללית עמד על 75%, בקרב 18 מתוך 19 מהחולים שקיבלו Cy ו-7 מתוך 13 החולים שקיבלו MP (ערך P < .03).

החוקרים כותבים כי נראה שטיפול ה-Cy יעיל יותר מטיפול ה-MP במקרים של זאבת הכרוכה בהופעת  בסימנים נוירו-פסיכיאטריים אקוטיים חמורים (NPSLE). הם מוסיפים כי טיפול ה-Cy היה יעיל יותר בבירור בחולים שסבלו מפרכוסים, מנוירופטיה פריפריאלית, מדלקת של עצב הראיה וממחלה של גזע המוח, אך ההבדל בין הטיפולים לא היה ברור בקרב חולים שסבלו מקומה או מ-transverse myelitis.

מגבלות המחקר כוללות גודל מדגם קטן. החוקרים ממליצים על ביצוע מחקרים גדולים יותר שיתעדו את ההשפעה היתרה של טיפול ה-Cy במקרי NPSLE.