תוצאות מחקר ה-ENDEAVOR II אשר הוצגו ב-ACC בפלורידה השבוע הראו שיפור מובהק סטטיסטי בכל נקודות הקצה שנבדקו, לרבות 47% ירידה בנקודת הקצה המרכזית שנבחנה במחקר של כשלון בעורק מטרה (TVF ), בסטנט Endeavor , סטנט מצופה תרופה חדש מתוצרת מדטרוניק, בהשוואה לסטנט המתכתי הרגיל Driver bare .
“המחקר מוכיח שהאנדובר הוא בטוח ומפחית באופן משמעותי רהסטונסיס קלינית בהשוואה לסטנט רגיל” אומר אחד החוקרים הראשיים, ד”ר ויליאם ויג’נס, מבלגיה.
נקודת הקצה המרכזית לאחר 9 חודשים הראתה ירידה מובהקת ב-TVF משיעור של 15.4% בסטנט Driver ל-8.1% באנדובר (Endeavor). כמו כן, אירועים קרדיולוגים חריגים משמעותיים (MACE) הופיעו בקרב 14.7% מהמטופלים בסטנט הרגיל לעומת 7.4% בסטנט המצופה תרופה, ותוצאה זו הייתה מובהקת סטטיסטית.
גם מבחינה בטיחותית הסטנט החדש הציג שיעור נמוך של תרומבוסיס בתוך הסטנט: 0.5% לעומת 1.2% בסטנט הרגיל (ללא מובהקות סטטיסטית). גם ניתוח בעזרת IVUS הראה עדות למלאפפוזיציה מאוחרת בשני סוגי הסטנטים.
איבוד מאוחד של סטנט כפי שנותח באנגיוגרפיה פחת מ-1.03 מ”מ ל-0.62 מ”מ. איבוד מאוחר בתוך הסגמנט היה 0.36 לאנדבור ו-0.71 לקבוצת הבקרה. רהסטנוסיס בינארי בתוך הסטנט אירע ב-9.5% באנדבור לעומת ב-32.7% בקבוצת הביקורת, תוצאה מובהקת סטטיסטית.
ד”ר גרג סטון מאונ’ קולומביה מעיר שאיבוד מאוחר בתוך הסטנט באנדבור הוא גבוה יותר משמעותית ביחס לסטנטים מצופים תרופה האחרים (סייפר וטקסוס), למרות שבסוג הפגיעות שנצפה במחקר ה-Endeavor II , שיעור האיבוד המאוחד עדיין נמוך מספיק כדי לאפשר המנעות מביצוע רה-וסקולריזציה. עם זאת, ד”ר סטון מדגיש את הצורך במחקרים נוספים שישוו באופן ישיר בין האנדבור לסייפר וטקסוס.
בראיון לאתר TCMD אומר ד”ר אלאן צ’ו (מ-Heartcare Midwest, Peoria, IL ) שהוא מעט מוטרד משיעור האיבוד המאוחר שלאחר השתלת סטנט האנדבור. ניתן היה לצפות לדעתו לשיעורים דומים לאלה שהתקבלו בסייפר, וודאי לא גדולים יותר מאלו הידועים בטקסוס. ייתכן, כך הוא גורס, שהתופעה קשורה לסוג הפולימר או למהירות השיחרור הגבוהה יותר של החומר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!