בזמן שרוב הגברים פונים להערכת דום נשימה בשינה בשנות ה-50 לחייהם, גברים בשנות ה-20 עם דום נשימה בשינה נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לתמותה, מדווח צוות חוקרים ישראלי. ההשלכות הן כי יש לאבחן חולים בעודם צעירים, בשנות ה-20 וה-30, במטרה למנוע תמותה.
ד”ר לביא ושותפים מהטכניון בחיפה בדקו מצב שרידות של כמעט 14,000 גברים בגיל 20 עד 93 שנה בין השנים 1991-2000. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 4.6 שנים, היו 372 מקרי מוות.
בקרב אלו עם אינדקס הפרעה נשימתית (RDI) מעל 30, רק גברים בגילאים 20-29 נמצאו באחוז תמותה גבוה משמעותית בהשוואה לאותה קבוצת גיל באוכלוסיה הכללית (אחוז תמותה יחסי 5.84), מדווחים החוקרים בגיליון מרץ של European Respiratory Journal.
הצוות ערך אנליזות נוספות ב-1,909 חולים עם דום נשימה חמור (RDI > 50, ממוצע 73 אירועים נשימתיים לשעת שינה), מתוכם 95 נפטרו במהלך תקופת המעקב.
קצב בתמותה היחסי לגברים בגיל ה-20 היה 9.8. לקבוצות הגיל 30-39 ו-40-49 שנים, קצב התמותה היחסי היה 3.12 ו-1.89 בהתאמה. בקרב גברים מגיל 50 ומעלה, לא היתה תמותה נוספת (p < 0.04).
בהינתן ממצאים מפתיעים אלו, ד”ר לביא אמר כי כנראה קיים מנגנון אדפטיבי פעיל, בו חלק מהאנשים מסוגלים לפתח מנגנון המאפשר להם לחיות עם אירועי חוסר חמצן ליליים.
קיימות שלוש קבוצות בסיכון גבוה אשר צריכות לעבור סקירה.
ראשית, אנשים צעירים עם השמנת יתר ו-BMI של 31 ומעלה, זו אוכלוסיית היעד הראשונה, כיוון שהשילוב בין דום נשימה להשמנה בגיל זה הנו קטלני.
אוכלוסיית יעד נוספת היא חולים עם הורים שיש להם דום נשימה, שהסיכון שלהם הוא פי 10, ואלו עם יתר לחץ דם המתחיל בגיל צעיר.
ד”ר לביא ושותפיו פיתחו מכשיר הנקרא WatchPAT, ומורכב מחיישנים הממוקמים עם קצות האצבעות בלילה. המכשיר, אשר אושר ע”י ה-FDA האמריקאי, מודד רמות חמצן רווי, טון וסקולרי וקצב לב.
Eur Respir J 2005;25:514-520
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!