”חוק ביטוח בריאות ממלכתי שנכנס לתוקף בראשית 1995 היה מקרה נדיר בהיסטוריה של החקיקה במדינת ישראל”/מתוך כנס עשור לחוקר הבריאות

כך טוענים גבי בן נון, סמנכ”ל לכלכלה במשרד הבריאות, ופרופ’ גור עופר מהמכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות (1) בכנס בנושא “עשור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. והם מוסיפים:

“החוק הגשים חלק נכבד מהמלצות וועדת נתניהו לרפורמה במערכת הבריאות וגרם למהפכה בדרך המימון של שירותי הבריאות ובדרך הקצאת הכספים לקופות ולחולים”

לעומת זאת, “הנכונות של המחוקק והממשלה להתמיד ולהשלים את הרפורמה במערכת הבריאות נעלמה כמעט לחלוטין”

הכנס מתקיים בימים ג’ ו-ד’ בתאריכים 1/3-2/3. בהמשך מפרטים השניים אספקטים נוספים:

בצד השיפורים השונים חלו גם שינויים אחדים לרעה. הנכונות של המחוקק והממשלה להתמיד ולהשלים את הרפורמה במערכת הבריאות נעלמה כמעט לחלוטין. כדוגמה, ראוי להביא את הסירוב לעדכן את נוסחת הקפיטציה עקב שינויים בהרכב האוכלוסייה וצרכיה, עדכון שככל הנראה יוכרע על ידי בג”ץ. השינוי צפוי להגדיל את התשלום לקופות עבור טיפול בקשישים. בין השינויים האחרים שהומלצו ע”י וועדת נתניהו, חלקם כלולים בחוק, אך לא בוצעו עד עתה- העברת שירותי בריאות הנפש, קידום הבריאות והסיעוד לקופות החולים, ושינוי מהותי במעמד בתי החולים ובמערך המחירים.

בהרצאת הפתיחה ציינו השניים, כי החלפת “המס האחיד” הזכור לרע ב”מס בריאות”, הגדילה במחי עט את הפרוגרסיביות של התשלומים לבריאות: מעוטי הכנסה משלמים פחות ובעלי יכולת יותר, לעתים הרבה יותר. בנוסף, כספי המס והכספים שמוסיפה הממשלה למערכת הבריאות מתקציבה הוקצו לקופות על פי מספר חבריהם וגילם, כלומר במידה רבה על פי צרכי הבריאות של החברים ולא על פי יכולתם לשלם. במהלך של לילה אחד מצאה עצמה משפחה מרובת ילדים עם מפרנס אחד בעל הכנסה נמוכה משלמת פחות עבור שירותי בריאות, אך “זכאית”, באמצעות הקופה לשירותי בריאות בהיקף גדול בהרבה ממה שהקופה יכלה להרשות לעצמה להעניק רק יום אחד קודם. ולראייה, תוך מספר חודשים הסתערו קופות החולים לפתיחת מרפאות ולהגברת השירותים על ישובים ומגזרים בעלי הכנסות נמוכות, שכונות עוני, המגזר החרדי ומגזר המיעוטים. השימוש בשירותי בריאות במקומות אלה, אך לא הצרכים, היה נמוך אך התשלום בעבורם לקופות קפץ עשרות מונים. כך, בהרמת יד אחת העבירה הכנסת למעלה ממיליארד שקל (במונחי היום) מקופות חולים “עשירות” לקופות “עניות”. צעד זה, שהגדיל במידה ניכרת את השוויוניות וההוגנות במערכת הבריאות, גם שיפר את היעילות באספקת השירותים, בכך שהעביר מקורות מן הבריאים יותר לחולים יותר ובכך תרם להעלאת רמת הבריאות הכללית.

שיפור השירותים לכל האוכלוסייה בא גם בתגובה לתקנה אחרת בחוק שאפשרה לכל אזרח לבחור בקופת חולים כרצונו ולעבור מקופה לקופה. 

מקור הידיעה: המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות

הערות המערכת:

אין ספק שלכניסתו לתוקף לפני כ-10 שנים של חוק ביטוח בריאות ממלכתי הייתה השפעה רבה וחיובית במרבית המקרים על משק הבריאות בישראל.

עם זאת, וכפי שגם דווח בכנס זה למרות שאחת ממטרות החוק הייתה להפחית אפלייה, אנו עדיין עדים לאפלייה מגמתית במערכת הבריאות, אפלייה שאולי אינה קשורה לחוקים אלא לאיכות ניהול של מערכות הבריאות. המחקר על האתיופים הסוכרתיים עליו דיווחנו כאן היום, (גם הוא הוצג בכנס זה) ודאי מלמד על כך וגם הדיווחים המביכים על אפלייה בקביעת תורים לרופאים מומחים באוכלוסיה קשישה (או ליתר דיוק העדפה של אוכלוסיה צעירה כפי שדווח עליה לאחרונה )אינם עולים בקנה אחד עם מדיניות של שוייון במתן טיפולים.

צריך גם לקחת בחשבון שמאז החלת החוק שיעור המימון של שירותי הבריאות ע”י הצרכנים גדל באופן משמעותי ביותר, והמספרים האחרונים מדברים על כך שכשליש מתקציב הבריאות הוא במימון פרטי לחלוטין גם זה ודאי לא הייתה כוונת החוק, מכיוון שברור שבמקרה שככל ששיעור המימון הפרטי גדול יותר, האפשרות של מיעוטי היכולת להנות משירותי בריאות קטנה יותר. (ניתן לעיין בקישור זה במצגתו של רו”ח ויטקובסי, ממחברי דו”ח ויטקובסקי, המציג בשקף מס’ 4 עלייה ממימון פרטי של סל הבריאות של 30% ב-1995, ל-35% ב-2002 . מס הבריאות עצמו מהווה אגב כ-25% בלבד מתקציב סל הבריאות).

(1) המכון הלאומי נבחר ע”י מועצת הבריאות על מנת “לקיים מעקב אחר ביצוע החוק ולערוך מחקרים, סקרים וחוות דעת מקצועיות…” לפי סעיף 52 ט’ (2) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. מאז שנת  1996 העניק המכון כ- 390 מענקי מחקר. המחקרים עוסקים בכל תחומי המדיניות, הארגון, הניהול והכלכלה של שירותי הבריאות ומערכת הבריאות. בנוסף לפעילות המחקרית מקיים המכון גם פעילויות אחרות בהן: סדרה של מפגשים בהשתתפות קובעי מדיניות בכירים בשאלות מדיניות אקטואליות; כנס מדיניות שנתי הדן לעומק וממליץ בשאלות מרכזיות של מערכת הבריאות בארץ; וסדנאות בינ”ל על שאלות דומות בהן נערכים דיונים מעמיקים בהשתתפות מומחים מחו”ל. 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן