נראה שכמעט כולנו “חטפנו” השנה שפעת בשלב זה או אחר. מה באמת המימצאים, הסיבות ואילו לקחים ניתן להסיק ? על שאלות אלה ואחרות פנינו לפרופ’ מנפרד גרין, מנהל היח’ לבקרת מחלות בישראל.
ניתן להאזין לראיון ע”י הקלקה על הקישור שלהלן. במקביל יוצגו בפניכם שקפים שונים הקשורים לדיון, בחלק מהשקפים תוכלו להקליק ולעיין במידע נוסף.
במידה ונתקלתם בבעייה טכנית לצפייה/האזנה – הקליקו כאן למידע טכני או פנו אלינו
מטרת המחקר הייתה להשוות בין היעילות והבטיחות של שיטות שונות למתן טיפול חליפי בסורפקטנט.
חיתוך מוקדם של חבל הטבור במהלך החייאת פגים בחדר הלידה קוטע באופן חד את מעבר הדם השלייתי (placental transfusion) בעיצומו של המעבר הלבבי־נשימתי cardiopulmonary transition
רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation) או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)
מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות
מבוא ועומס התחלואה (Introduction) עומס התחלואה בארה”ב: נגיף ה־RSV משמש
מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו
לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!