בטא אגוניסטים ארוכי טווח טובים יותר מאנטי-לויקוטרינים כתוספת לטיפול בקורטיקוסטרואידים בשאיפה באסתמה כרונית, במבוגרים

רקע:

חולים הסובלים מתסמיני אסתמה למרות לקיחת קורטיקוסטרואידים רגילים בשאיפה (ICS) הינם אתגר טיפולי והאופציות הטיפוליות העיקריות הן הוספת אנטי לויקוטרינים (LTRA) או בטא אגוניסטים ארוכי טווח (LABA) לטיפול בקורטיקוסטרואידים בשאיפה.

מטרת המחקר הנוכחי שנעשתה במסגרת הקוקרהן הייתה לערוך מטה אנליזה של המחקרים בנושא ולהשוות בין טיפול ב LABA לבין טיפול ב LTRA מבחינת יעילות ובטיחות בחולים אסמתים סימפטומטים למרות הטיפול בקורטיקוסטרואידים בשאיפה.

שיטות:

נבדקו מאגרי מידע שונים למחקרים מבוקרים ואקראיים עד ינואר 2004 ונכלל רק מחקרים מבוקרים ואקראיים שנערכו במבוגרים או ילדים עם אסתמה פרסיסטנטית בהם הוסף טיפול LABA (לדוגמא, סלמטרול או פורמוטרול) או LTRA (למשל סינגולייר או אקולט), לטיפול בסטרואידים בשאיפה ל-28 יום. בטא-2 אגוניסט בשאיפה לטווח קצר וסטרואידים פומיים הורשו לשימוש כתרופות הצלה. הורשו להיכלל במחקר גם טיפולי אסתמה יומיים אחרים המספקים מינון קבוע במשך הטיפול.

איסוף המידע והערכתו התבצעו בידי שני כותבים בלתי תלויים. באם התאפשר, כותבי המחקר הראשוני התבקשו לאשר את שיטות המחקר ולספק מידע נוסף והבהרות אם היה צריך. בעת בצורך, נעשתה הרחבת המידע והערכת ממקורות אחרים.

תוצאות:

12 מחקרים ענו על הקריטריונים אך רק 8 הכוללים 5,895 חולים סיפקו מספיק נתונים. כולם כללו מבוגרים עם הפרעה חסימתית בינונית (FEV(1) 66-76%) בתחילת המחקר. סינגולייר (n=6) או אקולט (n=2) הושוו לסלמטרול (n=7) או פורמוטרול (n=1) כטיפול נוסף לבקלומטאזון או שווה ערך.

הסיכון להחמרה הדורשת קורטיקוסטרואידים ירד משמעותית בשילוב של LABA+ICS בהשוואה לשילוב LTRA+ICS (RR= 0.83):

התוצאות הבאות גם כן השתפרו משמעותית בהוספת LABA בהשוואה ל-LTRA לסטרואידים בשאיפה: תפקודי הריאה, הסימפטומים , איכות חיים השימוש בונטולין וסטרואידים פומיים ועוד.

הסיכוי להפסקת הטיפול  מכל סיבה שהיא היה נמוך משמעותית עם LABA+ICS בהשוואה ל LTRA+ICS. הפסקת טיפול בעקבות תופעות לוואי או שליטה דלה במחלה, אישפוז, אוסטאופניה, תופעות לוואי חמורות, או תופעות לוואי אחרות לא היו שונים משמעותית בין שתי קבוצות המחקר.

מסקנה:

החוקרים הסיקו כי בחולים עם אסתמה שאינה נשלטת מספיק תוספת מרחיבי סימפונות ארוכי טווח (כמו סלמטרול או פורמטרול המצויים בארץ בסרבנט, סרטייד, אוקסיס, סימביקורט או פורדיל) יעילה יותר לעומת שימוש בסינגולייר בשיפור באסתמה מבחינת הסימפטומים, תפקודי הריאה, ואיכות החיים.

יש להדגיש שאין מדובר באסתמה שבילדים שם ייתכן ולסינגולייר יעילות רבה יותר בטיפול באסתמה.

Cochrane Database Syst Rev. 2005 Jan 25;(1):

 נערך ע”י ד”ר קובי שדה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן