תוצאות מחקר חדש מצביעות כי השמנת יתר, במיוחד השמנה אבדומינלית, קשורה לנקודת מבט גרועה בחולים עם מחלה קרדיווסקולרית מבוססת.
עלייה ב-BMI ובשומן בטני מעלה את הסיכון למחלה קרדיווסקולרית (CVD) באנשים ללא מחלות אלו, אך ההשפעה הפרוגנוסטית הבלתי תלויה בחולי CVD עוד לא הוגדרה כראוי, כותב ד”ר גילס דגנאיס מאונ’ קוויבק, קנדה, ושותפים בגיליון ינואר של American Heart Journal.
החוקרים בדקו את השפעת עלייה ב-BMI, יחס מתניים לאגן (WHR) והיקף מתניים (WC) על היקרות מוות CVD, אוטם שריר הלב, שבץ, אי ספיקת לב ותמותה כללית בקרב חולי CVD.
האנליזה כללה 6,620 גברים ו-2,182 נשים שעברו מעקב במשך 4.5 שנים בממוצע. במשך המעקב, היו 1,034 מקרי מוות, שמתוכם 658 היו בעקבות CVD.
בנוסף, ל-1,018 נבדקים היה אוטם שריר הלב, ל-364 היה שבץ, ול-297 היה אירוע אי ספיקת לב גדשתית (CHF).
בהשוואה לשליש הראשון של BMI, לאלו בשליש השלישי היתה עלייה משמעותית של 20% בסיכון היחסי המותאם (RR) של אוטם שריר הלב.
ה-RR המותאם לחולים בשליש השלישי של WC עלה ב-23% לאוטם שריר הלב, ב-38% לאי ספיקת לב וב-17% לתמותה כללית.
לנבדקים בשליש השלישי של WHR היתה עלייה של 24% ב-RR לתמותת CVD, עלייה של 20% לאוטם שריר הלב ו-32% לתמותה כללית.
יש לכלול ירידה שמשקל כחלק מטיפול פעיל בחולים אלו, סיכמו החוקרים. עם זאת, השפעת טיפול זה על הפרוגנוזה של החולים דורשת מחקר נוסף.
Am Heart J 2005;149:54-60
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!