לפי דיווח במעריב 57 תרופות ו-8 טכנולוגיות הוגדרו כ”חיוניות” במסגרת דיוני ועדת סל הבריאות (מעריב)

מעריב מדווח היום על תוצאות ראשוניות, כנראה, מתוך דיוני ועדת סל הבריאות. נכון יותר אולי לאמר שהעיתון חושף היום את החלוקה לקטגוריות  של התכשירים/טכנולוגיות/שירותים  כפי שצוות משרד הבריאות ו/או ועדת הסל חילקו במסגרת תהליך הדיון והתעדוף.

ע”פ מעריב, מדובר ב-4 קבוצות אליהן קוטלגה כל בקשה להכללה בסל הבריאות:

  • תרופות/טכנולוגיות חיוניות – ברשימה זו נכללים כיום לפי העיתון 57 תרופות ו-8 טכנולוגיות. ברשימה תרופות חדשות לסוכרת, סרטן, איידס, מחלות לב וטרשת עורקים, סטנטים מצופי תרופה, קיצוב מוחי לטיפול בהפרעות תנועה ועוד.

  • תרופות/טכנולוגיות בעדיפות גבוהה ביותר – ברשימה הזו 31 תרופות ו-5 טכנולוגיות.

  • תרופות/טכנולוגיות בעדיפות גבוהה – כאן נכללו לפי מעריב 66 תרופות נוספות ו-6 טכנולוגיות

  • תרופות/טכנולוגיות בעדיפות חשובה – תוספת של עוד 5 תרופות ו-3 טכנולוגיות.
  • מעריב מציין שזוהי אינה הרשימה הסופית וצפויים בה עוד שינויים עד לסיכום שאמור להתפרסם באמצע פברואר.

    לכתבה במעריב

    לרשימה המלאה של התרופות/טכנולוגיות בקבוצות 2-4 שלעיל

    הערת המערכת:

    השימוש בקטגוריות של “חיוני” , “עדיפות גבוהה ביותר”  וכד’ הוא בעייתי להערכתנו. יכולה להיות תרופה/טכנולוגיה “חיונית” (איך מגדירים ומודדים את החיוניות ?!…)  ביותר אך מאוד מאוד יקרה. האם היא צריכה להיות ברשימה המועדפת ומדורגת לפני טכנולוגיה/תרופה שנניח מדורגת רק “בעדיפות חשובה” אך כמעט ואינה דורשת עלויות ומשאבים כלכליים נוספים ממערכת הבריאות במידה ותוכלל בסל ?

    תורת כלכלת הבריאות “המציאה” כבר לפני לא מעט שנים, עשור לפחות, אם לא יותר, את המונח “תוספת עלות להשגת שנת חיים אחת נוספת באיכות חיים מלאה”, ובאנגלית Cost per QUALY- Quality Adjusted Life Year .

    משום מה, תהליך התיעדוף במסגרת ועדת הסל עדיין נמנע מלהשתמש במדד אובייקטיבי מקובל המאפשר סולם השוואה אחיד לכל התרופות והטכנולוגיות תוך התחשבות הן בעלות הנוספת הנדרשת לשימוש בתרופה/טכנולוגיה, והן באפקטיביות של הטכנולוגיה במונחי שיפור תוחלת ואיכות חיי המטופלים.

    תגובות רוצה להצטרף לדיון?

    אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

    מאמרים

    יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

    יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

    מקור: NEJM
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|14/10/2026

    המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

    טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

    טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

    מקור: Stroke
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|11/10/2026

    המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

    החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

    החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

    מקור: Stroke
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|29/09/2026

    המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

    כניסת צוות רפואי

    הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

    לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן