מעקב משולב של רופא משפחה וקרדיולוג אחר חולי אי ספיקת לב מפחית אישפוזים חוזרים ותמותה באופן משמעותי ומובהק (CMAJ )

דיווח חדשותי ב-BMJ על מחקר חדש מקנדה מלמד כי מטופלים שאובחנו לאחרונה עם אי ספיקת לב אשר היו במעקב ע”י רופא מומחה ורופא משפחה היו בסיכון משמעותי ומובהק קטן יותר לתמותה ואישפוזים חוזרים מאשר מטופלים שהיו ללא מעקב קרדיווסקולרי.

החוקרים עקבו אחר 3,136 מטופלים ששוחררו מטיפול אקוטי ב-128 מרכזים רפואיים בין אפריל 1998 ליולי 2000. המטופלים היו בגיל ממוצע 76, ו-50% מהם היו גברים.

34% מהקבוצה לא קיבלו כל מעקב של מומחה קרדיווסקולרי. 24% מהנבדקים היו במעקב של רופא משפחה בלבד, 1% היו במעקב של קרדיולוג או פנימאי בלבד, ו-42% היו במעקב של מומחה ורופא משפחה ביחד.

כאשר השוו המומחים את נתוני ההגעה לחדר מיון במהלך השנה שלאחר השיחרור הם מצאו שבעוד שמתוך חברי הקבוצה שהייתה ללא מעקב קרדיווסקולרי בכלל 80% נזקקו לביקור במיון, רק 38% מהמשתתפים בקבוצת המעקב נזקקו לכך. כמו כן, שיעור המטופלים שנזקק לאישפוז היה 94% מהקבוצה ללא מעקב קרדיווסקולרי, לעומת 13% בלבד בקבוצה שהייתה במעקב כזה. גם מבחינת תמותה במהלך השנה שלאחר האישפוז נמצא יתרון משמעותי ומובהק לקבוצה שהייתה במעקב קרדיווסקולרי: 22% לעומת 37% בקבוצה ללא מעקב זה.

CMAJ 2005; 172:189-94 – לדיווח ב-BMJ

הערת המערכת: בארץ, כפי שפרסמנו בזמנו את נתוני הסקר הלאומי של אי ספיקת הלב,  הגיע שיעור התמותה החצי שנתיים של חולי אי ספיקת לב לאחר שיחרור  לכ-19% . מעניין יהיה לבדוק שיעורים אלה בהקשר לסוג המעקב אחר החולים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן