דיכאון הוא גורם סיכון עצמאי לאי שיפור בתפקוד פיזי לאחר CABG (מתוך Circulation)

ע”פ מחקר חדש המתפרסם כעת ב-Circulation דיכאון בזמן ביצוע ניתוח מעקפים (CABG )  הוא גורם סיכון לירידה או אי שיפור בתפקוד פונקציונלי במשך 6 חודשים לאחר ה-CABG .

החוקרים מסבירים כי המידע על הקשר בין דיכאון לתמותה לאחר ניתוח CABG ידוע ומבוסס. עם זאת, יש מידע מוגבל בלבד על הקשר בין דכאון לרמת התפקוד לאחר ה-CABG .

לצורך מציאת הקשר החוקרים עקבו אחר 963 מטופלים אשר עברו CABG ראשוני בין השנים 1999 ל-2001 . במצב הבסיס, ו-6 חודשים לאחר ה-CABG החוקרים ראיינו את המטופלים כדי להעריך את הסימפטומים הדכאוניים שלהם תוך שהם משתמשים בסולם הדיכאון הגריאטרי (GDS ) וכן את התפקוד הפיזי באמצעות שאלון SF-36 (בר”ת PCS ) . התפקוד הפיזיקלי של המטופלים נחשב כמשתפר עם ה-PCS עלה מעל 5 נקודות במהלך 6 החודשים.

מטופלים עם GDS גבוה היו צעירים יותר, יותר נשים, ועם תפקוד פיזי גרוע יותר ותחלואה גבוהה יותר מאשר מטופלים עם GDS נמוך.

נמצא כי בקרב המטופלים עם GSD מתחת ל-5 נקודות היה שיפור של 60.1% בתפקוד הפיזי, לעומת שיפור של 49.8% לבעלי GDS בין 5 ל-9 , ושיפור של 39.7% לבעלי GDS מעל 10 נקודות.

הסימפטומים הדכאוניים נשארו משמעותיים ומובהקים כמנבאי חוסר שיפור בתפקוד פיזי גם לאחר התאמות של חומרת מחלת העורקים הכלילית, רמת האנגינה, רמת ה-PCS בתקופת הבסיס, וההיסטוריה הרפואית. תוצאה של GSD מעל 10 נקודות הייתה גורם סיכון חזק יותר לאי שיפור תפקוד פיזי לאחר CABG מאשר המדדים המסורתיים של חומרת מחלה כמו MI בעבר, אי ספיקת לב באשפוז, סוכרת ורמת ה-EF של חדר שמאל.

החוקרים מסכמים איפןא שהסימפטומים הדכאוניים בזמן CABG הינם גורמי סיכון חזקים לחוסר בשיפור בתפקוד פיזי במשך 6 חודשים לאחר CABG .

Circulation. 2005;111:271-277

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן