לראשונה בישראל: מכשיר אורטרוסקופ חדשני לניתוחי כליות בבי”ח השרון







במחלקה האורולוגית בבי”ח השרון החלו בשימוש במכשיר חדשני מהמתקדמים ביותר בעולם לניתוחי כליה זעיר פולשניים   אורטרוסקופ גמיש.

יתרונו של המכשיר המיועד לריסוק אבנים בכליות ולטיפול בהיצרויות בכליות באמצעות לייזר, הוא יכולת התניידות חסרת תקדים בתוך הכליה לעומת האורטרוסקופ מהדור הישן. יכולת זו נובעת מהמבנה המיוחד הדו-מפרקי המאפשר הנעת כל מפרק בנפרד.

כ -10% מהגברים וכ – 3% מהנשים באוכלוסייה סובלים ממחלת אבני כליה, בעיקר בגילאי
20- 40.

בשנים האחרונות חלה מהפכה בטיפול באבנים ובהיצרויות בדרכי השתן, עם התקדמות הטכנולוגיה המאפשרת ניתוחים זעיר פולשניים, ללא כל חתך. ניתוחים אלו נעשים כאשר פעולת ריסוק אבנים חוץ גופית אינה מצליחה או אינה אפשרית. במהלך הניתוח חודרים לכליה בנתיב טבעי נכנסים מהשופכה לכיס השתן, משם לשופכן (הצינור המחבר בין כיס השתן לכליה) ולבסוף מגיעים לכליה עצמה.

מדובר בדרך ארוכה ומפותלת הדומה למבוך, אשר מחייבת מכשור מתקדם שיצליח לעבור את כל הנתיב ולהגיע לכל מקום בכליה. בעזרת האורטרוסקופ החדיש, המנתח יכול לטפל באזורים בכליה שקודם לכן לא היו נגישים.

ייחודו של המכשיר החדש הוא שבמהלך הניתוח, המנתח רואה על גבי מוניטור את המבנה הפנימי של הכליה בעזרת מצלמה שמותקנת על המיכשור ומנווט באמצעות שתי ידיות חיצוניות, כאשר כל ידית שולטת על כל מפרק בנפרד. באופן זה מושגת ניידות גבוהה בתוך הכליה.

ד”ר דוד ליפשיץ, מנהל היחידה לאורולוגיה זעיר פולשנית בבי”ח השרון: “השימוש בטכנולוגיה חדישה זו ישפר משמעותית את תוצאות  את תוצאות הניתוחים בשל יכולת הדיוק וההתניידות. כמו-כן זמן הניתוח יתקצר שכן ניתן יהיה להגיע מהר יותר לאבן או להיצרות בכליה”.

רכישת המכשיר התאפשרה הודות לתרומה.


תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן