הסביבה התוך- רחמית והתקופה מיד לאחר הלידה מוכרים כבעלי השפעה על הסיכון למחלות בבגרות. משקל לידה נמוך, סמן להפרעה בסביבה התוך-רחמית, נמצא קשור באופן עקבי למספר מחלות, כולל סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה (dyslipidemia) מחלת לב כלילית ושבץ. כמו כן נמצא שבפרטים שנולדו במשקל לידה נמוך ישנה ירידה מוקדמת וקבועה ברגישות לאינסולין. רוב המחקרים שנעשו עד עתה התמקדו באוכלוסיית הילודים שנולדו במועד במשקל לידה נמוך. עם זאת, משקל לידה נמוך שכיח אף יותר בפגים. בדומה לילודים שנולדו במועד ניתן לסווג פגים כבעלי משקל לידה המתאים לגיל ההיריון ובעלי משקל נמוך לגיל ההיריון. השיפור בטיפול הנאונטלי (neonatal) הביא לעלייה משמעותית בשיעור ההישרדות של פגים. כיום שורדים מעל 90% מהפגים השוקלים פחות מ-1500 גרם בלידה. מחקר שנעשה לאחרונה בארה”ב מצא שמעל 10% מכלל היילודים נולדים בגיל צעיר מ-37 שבועות הריון וכ-1.5% במשקל לידה נמוך מ-1500 גרם. מכאן שפגים מייצגים פלח הולך וגדל של האוכלוסייה. גם פגים וגם יילודים בשלים בעלי משקל נמוך חשופים לתנאים סביבתיים לא אופטימליים בשלב דומה בהתפתחות הביולוגית. פגים חשופים לתנאים אלו מחוץ לרחם בעוד יילודים בשלים במשקל נמוך חשופים להם בתוך הרחם. מחקר זה בוחן את הנטייה לעמידות לאינסולין בפגים שנולדו במשקל תקין או נמוך לגיל ההיריון. נכללו במחקר 72 ילדים בריאים בגיל 4 עד 10: 50 נולדו בגיל 32 שבועות הריון או פחות ו-22 ילדים נולדו במועד במשקל תקין והוו קבוצת ביקורת. כ-75% מהפגים נולדו במשקל מתאים לגיל ההריון וכ-25% במשקל נמוך לגיל ההיריון. הרגישות לאינסולין נמדדה על ידי בדיקות סבילות לגלוקוז. נמצא שבילדים שנולדו פגים הייתה ירידה משמעותית ברגישות לאינסולין בהשוואה לקבוצת הביקורת. לא נמצאו הבדלים משמעותיים ברגישות לאינסולין בין קבוצת הפגים במשקל מתאים לגיל ההיריון וקבוצת הפגים במשקל נמוך לגיל ההיריון. מכאן עולה שבדומה לילדים שנולדו במועד במשקל נמוך לגיל ההריון, ילדים שנולדו פגים לוקים ברגישות מופחתת לאינסולין העלולה להוות גורם סיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2. הירידה ברגישות לאינסולין הייתה דומה בכל קבוצת הפגים ללא תלות בגיל ההיריון, ממצא זה מרמז שיתכן וקיימת תקופה קריטית בתחילת השליש השלישי של ההיריון במהלכה הרגישות לאינסולין נפגעת באופן קבוע. הבנה טובה יותר של הפתוגנזה של רגישות מופחתת לאינסולין בילדים שנולדו פגים עשויה לאפשר טיפול מניעתי מוקדם. זיהוי אוכלוסיות בסיכון מוגבר להתפתחות מחלה זמן רב לפני התבטאותה מותירה חלון הזדמנויות רחב להתערבות שתמנע או תעכב את הופעת המחלה בבגרות. Premature Birth and Later Insulin Resistance Paul L. Hofman et al NEJM Volume 351:2179-2186, November 18 2004, Number 21 |
גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן
מקור: Ophthalmol
אין תגובות27/09/2026
המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!