על פי מחקר חדש בבעלי חיים, Contrast-enhanced MRI בטכניקה חצי אוטומטית המבוססת על קרוטריון full-width at half-maximum, מודדת בדיוק וביעילות גודל אוטם שריר הלב.
CE-MRI המשתמש בחומצה פנטה-אצטית גדוליניום דיאתילן טריאמינית נוטה להעריך ביתר רקמה מתה לאחר אוטם חריף, טוענים החוקרים במחקר שפורסם החודש ב-Journal of the American College of Cardiology.
האשמה נפלה על הגבלות עובי חיתוך ובצקת מיוקרדיאלית, ובחירת עוצמת סיגנל של אזורים מחוץ לאוטם אשר שימשו להגדרת איזורים hyper-enhanced.
החוקרים חיפשו דרך למדידה אחידה ומדוייקת יותר של גודל האוטם. השתמשו בקריטריון FWHM, המבוסס על עוצמת סיגנל בתוך אזור האוטם ויהיה פחות רגיש לשינויי עוצמת הפיתול.
לאחר חסימה בת 90 דקות של העורק הכלילי, המשיכה זרימת הדם והחוקרים מדדו את גודל האוטם.
כאשר הם בדקו מדידות שלאחר המוות, יעילות גדולה יותר הושגה עם FWHM בהשוואה למעקב ידני של אזורים hyper-enhanced וזיהוי חזותי סובייקטיבי של גבולות האוטם. טכניקת FWHM אופיינה בפחות שונות אינטראובסרבית.
בנוסף, היתה ירידה בשונות בגודל האוטם כאשר התמונות נלקחו בין 6-30 דקות לאחר הזרקה בשיטת FWHM.
ממצאים אלו עשויים לעזור לקרדיולוגים למדוד בצורה מדוייקת יותר את כמות השריר הפגוע כחלק מההכנות לטיפול עתידי העשוי לתקן את המצב, כנראה טיפול בתאי גזע.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!