על פי תוצאות מחקר חדש שפורסם ב-Breast Cancer Research, שתלי שד המשמשים לבנייה מחדש לאחר כריתת שד בחולות סרטן השד אינם משפיעים באופן שלילי על השרידות.
מחקרים בודדים בדקו את השפעת שתלי שד לאחר כריתת שד על שרידות ארוכת טווח בחולות סרטן השד, למרות דאגה ציבורית גדלה לגבי השפעות בריאותיות שליליות לאורך זמן.
החוקרים אספו וניתחו נתונים מ-4,968 נשים שהשתתפו במחקר בין השנים 1983-1989. נשים מתחת לגיל 65, אשר אובחנו עם סרטן שד מוקדם או ראשוני, טופלו ע”י כריתת שד ועברו מעקב למשך 12.4 שנים בממוצע.
שתלי שד לאחר כריתה שומשו ב-20% מהנשים, ושתלי סיליקון היו הנפוצים ביותר. בהשוואה לחולות שלא הושתלו להן שתלים, אלו עם השתלים היו צעירות יותר ובעלות סבירות גבוהה יותר למחלה in situ.
לאחר התאמה לגיל ושנת האיבחון, גזע, שלב, דירוג הגידול, היסטולוגיה, טיפול הקרנתי, סיכון לתמותה מסרטן השד היה נמוך יותר בחולות עם שתלים לעומת חולות ללא שתלים (hazard ratio [HR], 0.54 95% confidence interval [CI], 0.43 – 0.67), כמו הסיכון לתמותה לא כתוצאה מסרטן השד (HR, 0.59; 95% CI, 0.41 – 0.85). תמותה מסרטן השד היתה 12.4% בנשים עם שתל לעומת 19.7% בנשים ללא שתל. סוג השתל לא השפיע על שרידות לטווח ארוך.
בהשוואה לנשים ללא שתל, לנשים עם שתל היתה פרופורציה נרחבת משמעותית למוות כתוצאה מהתאבדות.
יש צורך במחקר נוסף בכדי להסביר את הבדלי השרידות הללו אצל נשים עם שתלי שד וללא שתל, ע”י בחינת גורמים פוטנציאלים כמו מצב סוציואקונומי, עישון, או גורמי אורח חיים אחרים. הסבר אחד לממצאים של ירידה בתמותה אצל נשים עם שתל עשוי להיות קשור לבחירה עצמית לעומת תפקיד סיבתי של השתלים.
החוקרים מציינים כי מנתחים אינם בהכרח ממליצים על שתלי שד לנשים עם בעיות בריאותיות כמו השמנה או היסטוריה של עישון לאחרונה, העשויים להעלות את הסיבוכים לאחר הניתוח. במחקר זה, האפשרות של בחירה עצמית המבוססת על עישון נתמכת ע”י פרופורציה גבוהה של מיתות כתוצאה מסרטן הריאות ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) בנשים ללא שתלי שד.
דאגות מתודולוגיות אחרות כוללות אובדן המעקב ב-231 נשים (5.3%), bias פוטנציאלי הקשור להבדלים בין מגיבים ללא מגיבים, ממצאים תלויים כמו מעמד חברתי, טיפול רפואי, וגורמים פסיכולוגיים הקשורים לשימוש בשתלים ושרידות.
כיוון שנשים עם סרטן שד עוברות מעקב קרוב יותר, הם עשויות לעבור איבחון חוזר ולהיות מטופלות מוקדם יותר, ולכן יש להן שרידות טובה יותר לעומת נשים ללא שתל. בנוסף, גורמים פסיכולוגיים בבסיס ההחלטה האם להשתיל שד, הכוללים דאגות דימוי גוף והערה עצמית, עשויים לשחק תפקיד בהתנהגויות אורח החיים הקשורים לשרידות, אף על פי שמידת ההשפעה שלהם על שרידות אינה ברורה לחלוטין.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!