שימוש ב-ICD לאחר אוטם שריר הלב אינו מפחית תמותה כללית (N Engl J Med )

מחקר חדש מראה כי שימוש מניעתי בשתל דפיברילטור קרדיוורטרי (ICD) לאחר אוטם שריר הלב מפחית מיתות הקשורות בהפרעת קצב, אך כיוון שיש קשר לעלייה במיתות כתוצאה מסיבות אחרות, אין ירידה במספר המיתות הכללי.

ICD מניעתי נקשר ליתרון הישרדותי בחולים עם מגוון מצבים לבביים אשר מעלים את הסיכון להפרעת קצב חדרית. עם זאת, היה זה לא ברור אם יתרון זה קיים גם אצל חולים אשר עברו לאחרונה אוטם שריר הלב.

במחקר השתתפו 674 חולים אשר קיבלו או לא קיבלו באופן אקראי ICD בתוך 40 יום מהיום בו עברו אוטם שריר הלב.

הנבדקים המתאימים נדרשו ל-ejection fraction של לא יותר מ-0.35. משך המעקב הממוצע היה 30 חודשים.

התמותה הכללית לא הושפעה משימוש בשתל. 62 נבדקים מקבוצת ICD נפטרו, בהשוואה ל-58 בקבוצת הביקורת.

בקבוצת ICD היו 12 מקרי מוות הקשורים להפרעת קצב בהשוואה ל-29 מקרים בקבוצת הביקורת, הפחתה בסיכון של 58% (p = 0.009). לעומת זאת, לגבי סיבות מוות אחרות, המספרים היו הפוכים בקבוצות ה-ICD והביקורת, 50 ו-29 בהתאמה. לכן, לחולים אשר טופלו ע”י ICD היה סיכוי של 75% יותר למות מסיבות שאינן אריתמיות בהשוואה לביקורת (p = 0.02).

הסיבה לעלייה בתמותה מסיבות לא אריתמיות אינה ברורה. ההסבר הסביר ביותר הוא שהחולים אשר “ניצלו” ממיתה הקשורה להפרעת קצב ע”י טיפול ה-ICD הם גם בסיכון גבוה למיתה מסיבות לבביות אחרות.

על סמך ממצאים אלו ואחרים, אומרים החוקרים כי לא ניתן להמליץ על השתלה שגרתית של ICD לכל החולים עם תפקוד לקוי של חדר שמאל לאחר אוטם שריר הלב. הטיפול צריך להיות אינדיבידואלי על פי סיכון החולה למוות לבבי פתאומי בהשוואה לסיכון למוות מסיבות אחרות.

N Engl J Med 2004;351:2481-2488,2540-2542.

לידיעה במדסקייפ


תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן