מידע המתקבל בבדיקת CT של המעי הגס עשוי לסייע בזיהוי חולים שבהם משקעי סידן באאורטה המצוים בסיכון להיתרחשות ארוע קרדיווסקולרי.
כמות גדולה של סידן בהסתעפות האאורטה היא גורם סיכון בלתי-תלוי למחלה קרדיווסקולרית, מסביר אחד החוקרים, ד”ר Davila.
דרוג סידן כולל גבוה מהמאון ה-75 או דרוג סידן באאורטה גבוה מהמאון ה-75, המתגלה בעת ביצוע קולונוסקופיה, עלולים להוות סימני אזהרה למחלה קרדיווסקולרית, מסביר החוקר בכנס השנתי של ה-Radiological Society of North America (ה-RSNA).
החוקרים סקרו מידע אודות 480 חולים שעברו בדיקות קולונוגרפיות ב-CT בין השנים 1995-1998. מידע שנתקבל ב-467 מהחולים נותח. הגיל הממוצע של החולים היה 64 שנים ו-250 מהם היו נשים.
נתוני ה-CT איפשרו לחוקרים להשיג הדמיות של מחצית הגוף שאיפשרו בחינת ארטיפקטים מחוץ למעי הגס. החוקרים הצליחו לגלות ממצאים מחוץ למעי הגס ברוב הנבדקים וב-13% מהמקרים היו הממצאים הללו משמעותיים. הם איפשרו לחשוף קרצינומה של תאי הכליה, מפרצת אאורטית בטנית, סרטן ריאות וציסטות בשחלות.
מידע אודות הסתיידויות של העורקים הכליליים הושג באמצעות טכנולוגיות SmartScore של סריקות CT (של GE Medical Systems), תוך שימוש בסף של יותר מ-150 יחידות Hounsfield (או HU) באאורטה הבטנית, מסביר החוקר.
ד”ר Davila מסביר כי הם החליטו לכמת את הסידן שנמצא באאורטה וליצור דרוג כולל ודירוגים במקטעי ה-suprarenal, ה-laminar, וה-bifurcation. הוא מציין כי, באופן כללי, תוצאות דרוג הסידן הגבוהות ביותר נתקבלו באזורי ה-laminar, אך תוצאות אלה לא נמצאו בהתאמה עם סיכון מוגבר משמעותי סטטיסטית. בניגוד לכך, דרוג סידן הכללי או דרוג באזורי ה-bifurcation מעל האחוזון ה-75 נמצאו בהתאמה עם עליה בשיעור של פי 10 בסיכון להיתרחשות ארוע לבבי.
במהלך 5 שנות המעקב התרחשו 9 ארועים לבביים, 8 התקפי לב ומקרה תמותה אחד, בקרב הנבדקים.
דרוג סידן כללי ממוצע שעמד בתחילת המחקר על ערך של 977HU או למעלה מכך ודרוג סידן באזורי ה-bifurcation שעמד בתחילת המחקר על ערך של 3558HU או למעלה מכך נמצאו בהתאמה עם סיכון מוגבר.
ד”ר Davila מסביר כי מכיון שבדיקה של המעי הגס מומלצת אחרי גיל 50 שנים והסיכון ללקות במחלת לב עולה גם כן עם הגיל, לבדיקת הקולונוסקופיה ב-CT פוטנציאל בזיהוי חולים שלא יאובחנו באופן אחר.
ד”ר Brant-Zawadski, רדיולוג בכיר שהשתתף בכינוס, אומר כי המחקר מחזק את הצורך בביצוע קולונוגרפיה ב-CT שכן זוהי ממש סריקה של חצי גוף שיכולה לספק ממצאים אקראיים שימושיים רבים.
הוא מוסיף כי הבדיקה יכולה לספק מידע שאיננו זמין בשימוש בגורמי הסיכון הרגילים, לדוגמא, הסיכון ללקות במחלת לב עולה עם הגיל, אך במידה וישנו חולה בן 75 שנה עם העדר מוחלט של סידן באאורטה, כנראה שניתן להפחית את ערך הסיכון שלו. מצד שני, הוא טוען, בחולה בן 60 שבו מתקבל סיכון נמוך בהרבה אך מתגלה בו דרוג סידן גבוה, צריך, ככל הנראה, להעלות את הסיכון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!