פרוביוטיקה סדרת כתבות

כתבה שניה בסדרה: פרוביוטיקה  – גורם משמעותי בהגנה על המעי

טליה לביא

דיאטנית קלינית M.Sc

מאמר הסקירה הראשון בסדרה התמקד בפרוביוטיקה ומניעה של תופעות לוואי הנלוות לטיפול אנטיביוטי בילדים ובמבוגרים, תופעות לוואי שרובן גסטרואינטסטינליות, הנגרמות מהפרת האיזון של מיקרופלורת מערכת העיכול.

המיקרופלורה של המעי תופסת תפקיד מרכזי בהגנה מפני זיהומים ובמניעה של מחלות מעי שונות. לחיידקים פרוביוטים תועלות בריאותיות מוכחות. הם בעלי יכולת להתיישב במעי, להתקיים מרכיבים המצויים במזון (פרה-ביוטיים), בעיקר פוליסכרידים שאינם נעכלים (Non Digestible Oligosacharides) ולהפכם למטבוליטים בעלי תועלת למאכסן.

מס’ תנאים חשובים ליעילותם של החיידקים הפרוביוטים:

• שהם אכן מסוגלים להתיישב באופן קבוע במעי, ואלמלא כן, יש להוסיפם לתזונה באופן יומיומי על מנת לשמור על רמה קבועה במעי.


• שהם שורדים את המעבר מהתנאים החומציים בקיבה לסביבה הבסיסית במעי.


• שהתנאים בתוך המוצר, ובמהלך תהליך הייצור, מאפשרים להם לחיות ולשרוד.


• שהם בטוחים לשימוש. החיידקים הפרוביוטים המקובלים בשימוש בתעשיית המזון מוגדרים כ– (“Generally Recognized As Safe” (GRAS.

מנגנוני הפעולה של החיידקים הפרוביוטים כוללים: תחרות על אתרי קישור עם חיידקים פתוגניים כתוצאה מהיצמדותם לאפיתל, הפחתה בחדירות המעי, שינוי pH וויסות ייצור ציטוקינים.

החיידק הנחקר ביותר, שתועלותיו הן המוכחות ביותר במחקרים in vitro בבע”ח ובמחקרים קליניים הוא LGG. לקטובצילוסGG ((LGG הוא זן חיידק שבודד מאדם בתחילת שנות ה– 80 ע“י ד“ר גורבאך Gorbach וד“ר גולדין Goldin, ומכאן נגזר שמו.

שמו המדעי הוא rhamnosus Lactobacillus casei. הוא משתייך לקבוצת החיידקים הלקטובצילים, אשר מייצרים חומצה לקטית.

LGG  בודד ממיקרופלורה ממעי של אדם בריא. יכולתו להיצמד לתאי המעי ולהתיישב במערכת העיכול של האדם הוכחה, והיא בולטת מזו של חיידקים פרוביוטים אחרים.

לLGG יש עמידות גבוהה במיוחד לחומצות המרה והקיבה. ההישרדות של הזן במעיים גבוהה מזו של חיידקים פרוביוטים אחרים (כ– 72 שעות ב– %70, ועד 7 ימים ב-%30 מהאנשים), והיא משתפרת כשהוא נאכל עם מוצרים על בסיס חלב.

LGG נראה בתרבית כמושבות גדולות בצבע לבן– קרם עם קצה, כשלקטובצילים אחרים בפלורה הנורמלית נראים כמושבות קטנות לבנות ברקע. ההופעה של מושבות אלו, שהיא ייחודית, מאפשרת לזהות את האורגניזם בתרבית צואה מאדם שצרך מוצרי חלב שמכילים LGG. לעומת זאת, קשה להוכיח שלזנים פרוביוטים אחרים יש אכן מושבות במערכת העיכול .

איור מס’ 1: LGG נצמד למוקוזת המעי ומונע את ההידבקות של חיידקים פתוגניים

LGG חיידק פרוביוטי עם תכונות ייחודיות:

מחלות שלשול בילדים

חיידקים רבים נחקרו בהקשר של מחלות שלשול בילדים.

בשנת 1991 התפרסם המחקר הראשון בו מתן LGG לילדים עם שלשולים חדים, רובם על רקע ויראלי, הביא להאצה בהחלמה1. מאז התפרסמו מחקרים רבים המצביעים על כך ש- LGG הוא החיידק היעיל ביותר במניעה ובהפחתת חומרה ומשך של שלשול מגורם חיידקי, ויראלי ושל כ– %20 ממקרי שלשול המשניים לטיפול אנטיביוטי.

יעילותו הבולטת ביותר היא במניעה של זיהומי מעי ובטיפול בשלשול ויראלי.

מניעת שלשול ויראלי בילדים

מניעת שלשול באמצעות מתן LGG הוכחה בקרב ילדים בקהילה ובילדים מאושפזים.

למניעת שלשול חשיבות רבה במסגרות בהן ההדבקה שכיחה כמו בגני ילדים ובמעונות יום.

מתן מניעתי של LGG הוכח גם בהפחתת הידבקות בקרב ילדים מאושפזים 2.

81 ילדים בגילאים 1-36 חודשים שהיו מאושפזים מסיבות שונות (שאינן שלשול) טופלו רנדומלית ב– LGG ובפלסבו במשך שהותם בבי“ח.

LGG לא הפחית את ההידבקות בוירוס, ששיעורה היה זהה בשתי הקבוצות ( 20% ו–(27.8% , אך הפחית באופן משמעותי את זיהום המעי שנגרם מההידבקות ([2.2%] 1/45 בקבוצת ההתערבות ו–6/36 [16.7%] בפלסבו).

גרף 1: מניעת שלשול ויראלי בילדים מאושפזים

באמצעות מתן פרופילקטי של LGG 2

שיפור יעילות הטיפול בשלשול ויראלי בילדים

במטא-אנליזה3 של מחקרים קליניים מבוקרים נמצא כי לפרוביוטיקה תועלת משמעותית ביותר בטיפול בשלשול, בעיקר שלשול מ-Rotavirus. משך השלשול, תדירות היציאות ונפחן ירדו באופן מובהק.

בהשוואה בין כל החיידקים הפרוביוטים נמצא כי LGG הוא היעיל ביותר באופן בולט. שילוב של תוספת LGG בטיפול בשלשול בילדים מגבירה משמעותית את אפקטיביות הטיפול.

משך השלשול נבדק בקרב 100 ילדים שבקרו אצל רופאי ילדים בקהילה שטופלו רנדומלית ברהידרציה בלבד או יחד עם LGG 4. בקרב 61 ילדים נמצא rotavirus בצואה.

משך השלשול בקרב הילדים שקבלו תוספת LGG התקצר מ-6 ל-3 ימים, והופחתה גם נוכחות הוירוס בצואה.

גרף 2: אפקטיביות מתן LGG על קיצור זמן והפחתת חומרה של שלשול ויראלי 4

ההתאוששות הטובה ביותר הושגה כאשר LGG ניתן סמוך ככל האפשר להופעת הסימפטומים.

האפקטיביות של LGG בטיפול בשלשול אינה בלעדית ל– Rotavirus, ונמצאה גם בשיגלוזיס, במקביל לטיפול אנטיביוטי, וגם בשלשול ממקור שאינו ידוע.

מניעת שלשול של מטיילים

בעיות עיכול הן תלונה שכיחה בקרב מטיילים, בעיקר בארצות טרופיות או מתפתחות.

יעילות הטיפול בפרוביוטיקה, ובעיקר ב- LGG הוכחה במס’ מחקרים.

מחקר אחד בקרב 756 תיירים פינים שטיילו בטורקיה5. 44% מהתיירים סבלו משלשול. LGG שנלקח (פעמיים ביום 109 ) הפחית באופן מובהק את היארעות השלשול.

מחקר אחר התבצע בקרב 245 תיירים אמריקנים שטיילו באסיה, אפריקה, דרום אמריקה והודו6. בקבוצה שקבלה LGG היה שיעור התחלואה בשלשול נמוך בכמעט 50% בהשוואה לקבוצת הבקורת (p=0.05).

LGG מהווה גורם הגנה אפקטיבי בפני זיהומי מעי בקרב תיירים בארצות מתפתחות וטרופיות, בנוסף לכללי השמירה על היגיינה.

טיפול נילווה ב- ulcerative colitis

ניתוח כריתה של כל המעי הגס, הכולל חיבור של המעי הדק לרקטום (Ileal pouch-anal anastomosis), הוא ניתוח הבחירה בחולים עם קוליטיס מתפשטת או שלא ניתנת לריפוי. הסיבוך השכיח ביותר לאחר הניתוח הוא Pouchitis – דלקת של המעי הדק.

117 חולים עם ulcerative colitis שעברו ניתוח זה קבלו יוגורט עם LGG מיד לאחר הניתוח7.

מס‘ האפיזודות בקבוצה שקבלה LGG היה קטן יותר באופן מובהק, וכן נצפתה דחיה משמעותית בהופעת האפיזודה הראשונה של דלקת ( P = 0.011). לא נצפו תופעות לוואי.

גרף 3: הופעה ראשונה של דלקת מעי עם וללא מתן יומי של LGG7

Crohn’s disease בילדים

מוקוזת המעי היא המחסום העיקרי נגד מיקרואורגניזמים ואנטיגנים מהמזון. ל- IgA תפקיד מרכזי במערכת הגנה זו. במחלת קרוהן פעילה יש עליה ב- IgG במוקוזה המודלקת ואקטיבציה של תאים אימונואינפלמטורים, הגורמים לנזק למוקוזה.

מתן LGG (1010 פעמיים ביום למשך 10 ימים) שיפר את התגובה האימונית של המעי בקרב ילדים חולי Crohn’s 8. מתן LGG לילדים חולי קרוהן מווסת את התגובה חיסונית של המעי תוך כך שמשרה ייצור של IgA.

לסיכום

LGG הוא חיידק פרוביוטי בעל טווח רחב של תועלות במערכת העיכול, הן בילדים והן במבוגרים, במניעה וכטיפול נילווה בזיהומים ומחלות דלקתיות של המעי.

References:

1. Isolauri E, Juntunen M, Rautanen T, Sillanaukee P, Koivula T. A human Lactobacillus strain (Lactobacillus casei sp strain GG) promotes recovery from acute diarrhea in children. Pediatrics. 1991;88:90-7.

2. Szajewska H, et al. Efficacy of Lactobacillus GG in prevention of nosocomial diarrhea in infants. J Pediatr. 2001;138:361

3. Szajewska H, Mrukowicz JZ Probiotics in the treatment and prevention of acute infectious diarrhea in infants and children: a systematic review of published randomized, double-blind, placebo-controlled trials. J Pediatr Gastroenterol Nutr. 2001;33 Suppl 2:S17-25.

 4. Guarino A et al. Oral bacterial therapy reduces the duration of symptoms and of viral excretion in children with mild diarrhea. J Pediatr Gastroenterol Nutr. 1997;25:516.

 5. Oksanen PJ, et al. Prevention of travellers diarroea by Lactobacillus GG. Ann Med 1990;22:53-6.

6. Hilton E, et al. Efficacy of by Lactobacillus GG as a diarrheal preventive in travelers. J Travel Med 1997;4:41-3.

 7. Gosselink MP, et al. Delay of the first onset of pouchitis by oral intake of the probiotic strain Lactobacillus rhamnosus GG. Dis Colon Rectum. 2004 Jun;47(6):876-84.

 8. Malin M, et al. Promotion of IgA immune response in patients with Crohn’s disease by oral bacteriotherapy with Lactobacillus GG. Ann Nutr Metab. 1996;40(3):137-45.