האם קלופדיגרול מגביר אבדן דם אחרי ניתוח מעקפים כליליים? /סקירה מאת ד”ר שרוני

רקע: Clopedigrol  (פלביקס) הינו תכשיר המעכב את תהליך אגרגצית טסיות. תרופה זה ניתנת במקרים רבים לחולים העוברים צינתור (PCI) או חולים עם תסמונת כלילית חריפה. השפעתו המגינה במניעת תרומבוס עלולה להיות בעייתית בחולים העוברים ניתוח מעקפים כליליים.

שיטות: הנתונים נאספו רטרוספקטיבית  אודות 312 חולים אשר עברו ניתוח מעקפים כליליים דחוף בשנים 1999-2001. החולים חולקו ל-3 קבוצות: קבוצה א’: אלו שנטלו קלופדיגרול בתקופה של 4 ימים טרם הניתוח; קבוצה ב’: אלו שנטלו תרופה זו בימים 5-8 ימים טרם הניתוח וחולים (קבוצה ג’) שהטיפול בקלופדיגרול הופסק יותר מ-8 ימים טרם הניתוח או שלא טופלו כלל בתרופה זו.

תוצאות: הנתונים הטרום ניתוחיים ותוך ניתוחיים היו דומים בשלושת הקבוצות למעט הפרמטר של אחוז תמותה צפוי ומשך זמן אישפוז צפוי. אלו היו גבוהים יותר בחולים אשר נטלו קלופדיגרול בתוך 4 הימים מהניתוח (קבוצה א’).

כמות הדמם בנקזים ביממה הראשונה היתה גדולה יותר בקבוצה א’ מאשר בקבוצה ב’ (1044±750 vs 528±250, p<0.01). ממוצע מתן ס”ה תוצרי דם היה אף הוא גדול יותר בקבוצה א’  מאשר קבוצה ב’ (12.2±15.4 vs 1.2±2.0).

 ניתוח חוזר בשל דמם ניצפה ב- 14.6%, 2.6% ו- 1.7% בקבוצות א’-ג’, בהתאמה. זמן האשפוז היה ארוך יותר בחולים מקבוצה א’.

 לא היו הבדלים מובהקים בשיעור התמותה, אוטם לבבי, שבץ מוחי, זיהום או אי”ס כליות בין הקבוצות. ניתוח רב משתנים (multivariable analysis) הדגים שמתן קלופדיגרול בתוך 4 הימים טרם הניתוח היה מנבא בלתי תלוי למתן תוצרי דם (O.R=4.22, p=0.001), זמן שהות ביחידה לטיפול נמרץ (O.R=3.14, p=0.006) ומשך זמן אישפוז.

מסקנות: קלופדיגרול הניתן בתוך 4 ימים טרם הניתוח נמצא באסוציאציה עם עליה באבדן דם לאחר הניתוח, עליה בשכיחות צורך בניתוח חוזר ומהווה גורם סיכון בלתי תלוי לנחיצות בתוצרי דם והארכת זמן אישפוז ביח’ לטיפול נמרץ ומשך האשפוז בכלל.

Ann Thorac Surg. 2005 Nov;78(5):1536-41

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן