אין הבדל בין N-Acetylcysteine לבין Fenoldopam במניעת מחלות כליות המושרות על-ידי מתן צבע ניגוד

מחקר אקראי לא הצליח להראות הבדל משמעותי בין היכולת של מתן אורלי של N-acetylcysteine (הוא NAC) לבין היכולת של מתן תוך ורידי של fenoldopam (הוא FEN) למנוע התדרדרות בתיפקודי הכליות או להפחית את שיעור מחלות הכליה המושרות על-ידי צבע ניגוד לאחר מתן הצבע במהלך צינתור לבבי.

המידע הוצג במפגש המדעי של ה-American Heart Association על-ידי החוקר, ד”ר Ng.  

במסגרת המחקר חולקו באקראי חולים שעברו צינתור לבבי הסובלים מאי-ספיקה כלייתית יציבה לקבלת 4 מנות של NAC במינון של 600 מ”ג דרך הפה פעמיים ביום, או לקבלת FEN במינון של 0.1 מיקרוגרם לק”ג לדקה דרך הוריד במהלך 8 שעות לכל הפחות.

האקראיות הביאה בחשבון את מצב הסוכרת שנמצא בחלק מהחולים. חולים שאינם תלויים באינסולין קיבלו בצמוד תרכובת המכילה נתרן-כלוריד בריכוז של 0.9% לוריד בקצב של 1 מ”ל לק”ג לשעה; חולים התלויים באינסולין קיבלו 5% דקסטרוז בתמיסת מלח רגילה.

המחקר נפסק כעבור 95 חולים (גיל ממוצע 68 שנים, 25% נשים, 42% סוכרתיים, רמת קראטינין ממוצעת בסרום בתחילת הניסוי 0.4 ± 1.5 מ”ג לליטר). 84 חולים השלימו את תקופת המעקב של המחקר.

באופן כללי, לא נמצאו הבדלים בין מתן NAC למתן FEN מבחינת השינוי הממוצע ברמות הקראטינין בסרום כעבור 72 שעות (0.72 ± 0.20 לעומת 0.48 ± 0.08, בהתאמה, P = 0.4) או מבחינת שכיחות מקרי מחלות הכליה המושרות על-ידי צבע הניגוד (5 לעומת 8, P = 0.4).

הדימיון ביעילות היה עקבי, ללא תלות במצב הסוכרת של החולה, במין החולה, בתיפקוד הכלייתי הראשוני של החולה, בגיל החולה, או בנפח צבע הניגוד.

ד”ר Ng מזהיר כי מגבלות המחקר כוללות את סיומו המוקדם, את רמות אי-הספיקה הכלייתית שנמצאו בתחילתו, את העדרן של קבוצת פלצבו או קבוצת טיפול משולב, ואת העובדה שכוח המחקר לא מספיק לקביעת מינון ה-FEN האופטימלי.

מחלות כליות המושרות על-ידי צבע ניגוד הן פגיעות אקוטיות בתיפקוד הכליות המתרחשות במהלך 24-48 שעות ועד ל-5 ימים לאחר מתן צבע ניגוד רדיוגרפי. השכיחות המדווחת של סיבוכים אלה משתנה בין 4% ל-70%, והתפתחותם נקשרה לעליה משמעותית במורבידיות ובתמותה. מתן חומר הניגוד יוצר כמה השפעות על הפיזיולוגיה הכלייתית העלולות לגרור התפתחות פגיעה בתיפקוד הכליות, הכוללות כיווץ כלי דם המפחית את זרימת הדם אל הכליות וגורם להתפתחות נזק חימצוני בכליות.

לידיעה ב-doc’s guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן