חוקרים איטלקיים מדווחים כי ניתוח כריתת קיבה, חלקית או מלאה, קשור בסיכון מוגבר להתפתחות ממאירויות בגרון.
לכן, מייעצים החוקרים, יש לבצע בדיקות שגרתיות של הגרון במסגרת המעקב ארוך הטווח אחר חולים שעברו את הניתוח.
בעבר דיווחה קבוצת החוקרים על מחקר ראשוני שהראה הופעת רגישות להתפתחות סרטן בגרון בקרב חולים שעברו כריתת קיבה. הם העלו השערה כי זרימה חוזרת של מרה עלולה לפגוע באפיתל המעי וכך ליצור רגישות של הרקמות להתפתחות ממאירויות.
בכדי להמשיך לבדוק את השערתם, ביצעו החוקרים מחקר רטרו-ספקטיבי מסוג מקרה-ביקורת בקרב חולים הסובלים מסרטן בגרון וקבוצת הביקורת הורכבה מחולים שטופלו בשל התקף לב אקוטי שחוו, בין השנים 1987-2002. במחקר נכללו 828 מקרים של חולים בסרטן בגרון ו-825 חולי ביקורת.
כריתה של הקיבה בוצעה בעבר ב-67 (8.1%) מהחולים שסבלו מסרטן בגרון וב-15 (1.8%) מחולי קבוצת הביקורת (p < 0.0001). בכל אחד מהמקרים, בוצעה הכריתה לצורך טיפול בכיב עיכולי.
לאחר התאמה לנתונים דמוגרפיים של הנבדקים ולצריכת האלכוהול והסיגריות שלהם, נמצא שניתוח קודם של הקיבה קשור לערך OR של 4.3 לחלות בסרטן בגרון.
הסיכון השתנה בהתאם למשך הזמן שחלף מאז ניתוח הקיבה, עם ערך OR של 2.2 ב-20 השנים הראשונות לאחר הניתוח, ושל 14.8 במקרים של ניתוחים שבוצעו קודם לכן.
החוקרים טוענים כי ישנן סיבות רבות לכך שניתוח קיבה מעלה את הסיכון לחלות בסרטן בלוע. הם מסבירים כי צריכת אלכוהול ועישון עלולים להפחית את סבילות האפיתל בגרון וכי ניתוח כריתת הקיבה מעלה את רעילות האתנול משום שהוא מבטל את מטבוליזם הקו הראשון ומעלה את הזמינות הביולוגית. הם מציינים כי טריפסין וחומצות מרה עלולות גם הן לפגוע באפיתל, באופן ישיר.
Ann Surg 2004;240:817-824.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!