ניתוח כריתת קיבה מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הגרון (Ann Surg)

חוקרים איטלקיים מדווחים כי ניתוח כריתת קיבה, חלקית או מלאה, קשור בסיכון מוגבר להתפתחות ממאירויות בגרון.

לכן, מייעצים החוקרים, יש לבצע בדיקות שגרתיות של הגרון במסגרת המעקב ארוך הטווח אחר חולים שעברו את הניתוח.

בעבר דיווחה קבוצת החוקרים על מחקר ראשוני שהראה הופעת רגישות להתפתחות סרטן בגרון בקרב חולים שעברו כריתת קיבה. הם העלו השערה כי זרימה חוזרת של מרה עלולה לפגוע באפיתל המעי וכך ליצור רגישות של הרקמות להתפתחות ממאירויות.

בכדי להמשיך לבדוק את השערתם, ביצעו החוקרים מחקר רטרו-ספקטיבי מסוג מקרה-ביקורת בקרב חולים הסובלים מסרטן בגרון וקבוצת הביקורת הורכבה מחולים שטופלו בשל התקף לב אקוטי שחוו, בין השנים 1987-2002. במחקר נכללו 828 מקרים של חולים בסרטן בגרון ו-825 חולי ביקורת.

כריתה של הקיבה בוצעה בעבר ב-67 (8.1%) מהחולים שסבלו מסרטן בגרון וב-15 (1.8%) מחולי קבוצת הביקורת (p < 0.0001). בכל אחד מהמקרים, בוצעה הכריתה לצורך טיפול בכיב עיכולי.

לאחר התאמה לנתונים דמוגרפיים של הנבדקים ולצריכת האלכוהול והסיגריות שלהם, נמצא שניתוח קודם של הקיבה קשור לערך OR של 4.3 לחלות בסרטן בגרון.

הסיכון השתנה בהתאם למשך הזמן שחלף מאז ניתוח הקיבה, עם ערך OR של 2.2 ב-20 השנים הראשונות לאחר הניתוח, ושל 14.8 במקרים של ניתוחים שבוצעו קודם לכן.

החוקרים טוענים כי ישנן סיבות רבות לכך שניתוח קיבה מעלה את הסיכון לחלות בסרטן בלוע. הם מסבירים כי צריכת אלכוהול ועישון עלולים להפחית את סבילות האפיתל בגרון וכי ניתוח כריתת הקיבה מעלה את רעילות האתנול משום שהוא מבטל את מטבוליזם הקו הראשון ומעלה את הזמינות הביולוגית. הם מציינים כי טריפסין וחומצות מרה עלולות גם הן לפגוע באפיתל, באופן ישיר.

Ann Surg 2004;240:817-824.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן