לראשונה מזה שלושים שנה, משתנים הקווים המנחים של האגודה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית, ובהנחיות החדשות נקבע כי טמוקסיפן אינו מהווה יותר את טיפול הבחירה הבלעדי בנשים באל ווסת (פוסטמנופאוזליות) עם סרטן שד מוקדם המאופיין בהורמון רצפטור חיובי. פאנל המומחים מציין ומסכם את הנחיותיו במשפט: “הפאנל מאמין שטיפול תומך אופטימלי במטופלות אלה (פוסטמנופאוזליות, סרטן שד מסוג הורמון רצפטור חיובי) צריך לכלול את התרופות מקבוצת מעכבי הארומטז כטיפול ראשוני או טיפול המשך לאחר טיפול בטמוקסיפן. על הרופאים והמטופלות לשקול השימוש בתרופות מקבוצה זו תוך לקיחה בחשבון של היתרונות והסיכונים”
ההנחיות החדשות יתפרסמו באופן רשמי ב-20/1/05 אך המאמר המסכם מוצג כבר באתר האגודה לצרכי הערכה והתייחסות (ראה קישור למאמר בסוף הכתבה).
כידוע, טמוקסיפן הוגדרה בעשורים האחרונים בהנחיות הטיפול כתרופת הבחירה כטיפול משליםתומך לנשים עם סרטן שד למשך תקופת טיפול של חמש שנים.
תרופות מקבוצת מעכבי ארומטז הינן תרופות המונעות את הייצור של אסטרוגן, על ידי עיכוב של האנזים ארומטז, והוכחו כטיפול יעיל יותר מהטמוקסיפן בסרטן השד גם בשלב מוקדם וגם בשלב מתקדם (גרורתי).
ההמלצות העדכניות לטיפול בנשים פוסטמנופאוזליות עם סרטן שד מוקדם המאופיין בהורמון רצפטור חיובי, הן איפוא לכלול גם את אפשרות הטיפול בתרופה מקבוצת מעכבי ארומטז, (בקבוצה זו נמצאות כיום בשוק שלוש התרופות: ארימידקס ( ANASTROZOLE ) מתוצרת אסטרה-זנקה המשווקת בארץ ע”י טבע , פמרה ( LETROZOLE ) מתוצרת נוברטיס ו-ארומזין (EXEMESTANE) מתוצרת פייזר ), על מנת להקטין את הסיכון לחזרת המחלה.
ההנחיות אינן מגדירות בשלב זה את העיתוי המועדף לתחילת הטיפול במעכבי ארומטז, בין אם כטיפול ראשוני, או כהמשך לטיפול בטמוקסיפן.
לגבי נשים שכבר החלו טיפול בטמוקסיפן, מומלץ כאמור מעבר למעכב ארומטז אשר יפחית גם עבורן את הסיכון להישנות המחלה, אך לא הוגדר עדיין העיתוי המדוייק המומלץ.
ההמלצות החדשות מתבססות על מחקרים עדכניים שנערכו לאחרונה וקבעו כי נשים שטופלו במעכבי ארומטז הקטינו את הסיכון לחזרה של סרטן השד, חזרה שמסכנת את חיי החולות.
להלן עיקרי ההנחיות:
מטופלות יכולות לעבור לטיפול במעכבי ארומטז לאחר טיפול בטמוקסיפן שנמשך 2-5 שנים, אך העיתוי האופטימלי למעבר אינו ברור.
התחלת טיפול במעכבי ארומטז מומלצת רק כאשר למטופלת יש התווית נגד לטמוקסיפן.
בשלב זה אין לבצע טיפול במעכבי ארומטז למשך תקופה העולה על 5 שנים.
העדויות מלמדות על כך שלטיפול הורמונלי תומך אין תועלת במטופלות עם סרטן שד מסוג הורמון רצפטור שלילי.
על המטופלות במעכבי ארומטז להיות במעקב צמוד של רמות מסת העצם (BMD ) ויש לטפל באוסטיאופורוזיס לפי הצורך.
ועדת ASCO ציינה שרק מחקרים נוספים יוכלו להבהיר אם בנשים צעירות יותר, לפני הפסקת הווסת (פרהמנופאוזליות), מעכבי הארטמטז הם אפקטיביים ובטוחים יותר מטמוקסיפן.
Journal of Clinical Oncology, 10.1200/JCO.2005.09.121 – אבסטרקט
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!