הסרה של הגידול הראשוני מעלה את צפיפות כלי הדם בגרורות כבדיות (Int J Cancer)

חוקרים מצאו כי יצירת כלי דם בגרורות בכבד שמקורן בגידולים במעי הגס גוברת לאחר הסרת הגידול הראשוני.
מחקרים קודמים הראו כי בחיות מחקר, מעכבים הגידולים הראשוניים את צמיחת הגרורות באמצעות שחרור פקטורים אנטי-אנגיוגנים. במחקר זה הופיעה העדות הראשונה לתופעה דומה בבני אדם.

החוקרים כותבים כי הממצאים מעידים כי קיימת השפעה מעכבת של הגידול הראשוני על צפיפות כלי הדם בגידולים המשניים. הם מציינים כי עדיין לא ידוע האם המנגנון שבו הגידול הראשוני משרה עיכוב גדילה בבני אדם דומה לזה שנצפה בבעלי החיים.

במחקר השתתפו 56 חולים שסבלו מסרטן במעי הגס בעל גרורות, והם חולקו ל-4 קבוצות: 21 חולים שעברו ביופסיות של הגרורות הכבדיות בעת הסרת הגידול הראשוני, 16 חולים שבהם הגרורות הסינכרוניות הוסרו לפחות 6 שבועות לאחר כריתת הגידול הראשוני, 15 חולים בעלי גרורות שאינן סינכרוניות (גרורות שהופיעו לפחות 6 חודשים לאחר הסרת הגידול הראשוני), ו-4 חולים שבהם נלקחו ביופסיות של הגרורות הכבדיות לפני ואחרי הסרת הגידול הראשוני.

החוקרים בדקו את צפיפות כלי הדם סביב גידול באמצעות צביעת סימון של האנטיגן האנדותליאלי CD31, ואילו צביעת CD34 שימשה לקביעת צפיפות כלי הדם בתוך הגידול.

ב-71% מהחולים שבהם התגלה הגידול הראשוני נמצאה יצירת כלי דם בשיעור נמוך עד בינוני סביב לגרורות בכבד, ואילו ב-29% מהם הופיע יצירת כל דם בשיעור גבוה. אולם בקרב חולים בעלי גרורות סינכרוניות שבהם כבר הוסר הגידול הראשוני שיעור גבוה של יצירת כלי דם מסביב לגרורות נצפה ב-63% מהם, ואילו ב-80% מגרורות הכבד שאינן סינכרוניות נצפה שיעור גבוה של יצירת כלי דם.

בחולים שבהם נמצאו גרורות סינכרוניות או שאינן סינכרוניות, שעברו הסרה של הגידול הראשוני, נמצאה גם צפיפות גבוהה יותר של כלי דם בתוך הגידול בהשוואה לאלו שטרם עברו כריתה של הגידול הראשוני.

ב-3 מתוך 4 החולים שבהם נאספו ביופסיות לפני ואחרי הסרת הגידול נצפתה עליה בצפיפות כלי הדם מסביב לגידולים ואילו בכולם נצפתה עליה בשיעור של 23%-300% בצפיפות כלי הדם התוך-גידוליים.

בחוקר הראשי, ד”ר de Waal, מסביר בראיון כי בהתבסס על התוצאות, נראה שחשוב להסיר את הגרורות באותו זמן שבו מוסר הגידות הראשוני, או להתחיל מראש במתן טיפול נוסף לעיכוב אנגיוגנזה.

הוא מוסיף כי לרופאים חשוב להבין כי לא כל הגידולים תלויים באנגיוגנזה ולפני התחלת ביצוע ניסויים בעיכוב אנגיוגנזה, צריך לבדוק כי צמיחתו של הגידול שבו מנסים לטפל אכן תלויה באנגיוגנזה.

Int J Cancer 2004;112:554-559.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן