רה-ווסקולריזציה משפרת הישרדות בחולי כלייה (Circulation)

במחקר חדש, נבדק שיעור ההישרדות אחרי רה- ווסקולריזציה קורונרית בחולי כלייה.

המחקר אסף נתונים על כ- 41,786 אנשים. מתוכם, 662 היו חולי דיאליזה, 750 היו עם קראטינין בדם של יותר מ- 2.3 mg/dL והשאר שימשו כביקורת עם קראטינין בדם של פחות מ- 2.3 mg/dL.

שיעור ההישרדות שחושב תוקן לפי גיל, מין, גורמי סיכון וחומרת מחלת הקורונרים. זמן המעקב נע בין 1.9 ל- 3.7 שנים בקבוצות השונות.

נמצא כי בשלוש הקבוצות, CABG היה קשור בשיעור ההישרדות הטוב ביותר וחוסר ברה-ווסקולריזציה היה קשור בשיעור ההישרדות הנמוך ביותר. בקבוצת הביקורת היה שיעור הישרדות של 85.5% אחרי CABG, 80.4% אחרי PCI ו- 72.3% ללא רה-ווסקולריזציה. בחולים עם מחלת כלייה ללא דיאליזה היו שיעורי הישרדות של 45.9%, 32.7% ו- 29.7% בהתאמה. בחולי הדיאליזה שיעורי ההישרדות היו 44.8%, 41.2% ו- 30.4% בהתאמה.

החוקרים הסיקו, כי תפקוד כלייתי לקוי, אינו סיבה להימנעות מטיפול ברה-ווסקולריזציה.

Circulation 2004 110: 1890-1895

לידיעה המלאה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן